חזרה ליצירות
שירים

שירי בוידעם- שיר אחרון זמנית:לזכר החתולה ריצי

אודי גלבמן | (14/12/2015 20:45) | 53 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

עכשיו אני נזכר שאותו יום היו השמים אפורים במיוחד, ממש כעיניו של קובה שכני האהוב, אשר בימים כתיקונם היה עובר מולי,הילד בן ה-11, ומחייך אליו את חיוכו העצוב משהו.
קובה ואסתר גידלו את צביקה שהיה מבוגר ממני בשנתיים,שרק בזכותו ספגה תמימותי טלטלה עזה אשר הביאתני עד הלום- מצוי ובקי בהוויית העולם, ואת ניבה היפה שבזכות חינה והופעתה נישאה לטייס- אלא מה.
ואותו יום בא אלי קובה ואמר שתי מילים: ריצי נדרסה.
ואז ידעתי שלעולם לא אזכה לשוב מבית הספר, ללטף את החתולונת החמודה שהיתה רובצת לה בפתח הבנין עם צלחת הגבינה וספלון החלב.
וכשאני קורא את הבית האחרון שכתבתי, ילד קטן מכיתה ה', אני חש את הדמעה הממאנת לבוא- ממש כמו אז, לפני חמישים ושבע שנה.


יוֹם אֶחָד שָׁמַעְנוּ בְּשׂוֹרָה
צְבִיקָה הֵבִיא לְבֵיתוֹ חֲתוּלָה
בִּקְטִיפַת פַּרְוָה עוֹרָהּ עָטוּף
וַחֲלַקְלַק כִּרְאִי שָׁקוּף

רִיצִי גָּדְלָה וְהִתְפַּתְּחָה
וּבְלִבּוֹתֵינוּ הִתְפַּשְּׁטָה שִׂמְחָה
הִנֵּה הִצְלַחְנוּ לְגַדֵּל חֲתוּלָה
אֲשֶׁר בִּמְהִירוּת הִיא צָמְחָה וְגָדְלָה

אַךְ יוֹם אֶחָד קָרָה אֲסוֹן
אוֹטוֹ דָּהַר בְּחִפָּזוֹן
וַחֲתוּלָתֵנוּ רִיצִי עָבְרָה לְתֻמָּהּ
הָאוֹטוֹ דָּרְסָה וְהִיא הִתְבּוֹסְסָה בְּדָמָהּ

אַךְ זִכְרָהּ יִשָּׁאֵר בְּלִבֵּנוּ חָרוּת
וְעֵת נָעֲלָה זִכְרוֹנוֹת נַעֲרוּת
נַזְכִּיר גַּם אֶת רִיצִי הַחֲתוּלָה
אֲשֶׁר לֹא הֵאִיר לָהּ מַזָּלָהּ.

תגובות

חזרה ליצירות