בין הרי מואב וצידון

בין הרי מואב וצידון

"""""""""""""""""""

בין הרי מואב והרי צידון,

חי לו עם נרדף בגאון.

כל העולם זועק שואג בשאון.

חורק בשיניים, ובאצבעות מורים ציון.

בין הרי מואב והרי צידון,

שומעים קולות של זדון.

צריך להחזיר חלקים מציון,

הגם אם זה נוגד את הרעיון.

בין הרי מואב והרי צידון,

אעמוד אז ואומר איזה ביזיון.

ואזכור את דותן ואבירם.

ואזכור גם את  ברית ה' עם אברם.

ואזכור את משה ואת יהושוע.

שלום עכשיו היה קורא לו פרוע.

ואזכור את כל החללים.

ואזכור את שבט הלווים.

ואזכור את שפוט השופטים.

ואזכור את כל המלכים.

ואזכור גם את כל החטאים.

ואשאל, עד היכן אתם באים?

ואשאל,היש חדש במאה ועשרים?

האם פסקו כבר כל החטאים?

כי מציון תצא תורה!

ומדוע זה העם ירא.

ואומר: ראו זה התפוח,

יפה!

מבפנים רקוב ומסריח,

בוכה!

ואומר אל תבכי בת ציון,

הכל נובע משפע ומביזיון.

בין הרי מואב והרי צידון,

שכחו מזמן את ששת המיליון.

"""""""""""""""

גדי רוט,,,, 1989