שיר נולד

כותבת על הדף

כול מה שבראש צף.

מיד כשהרעיון צץ

כאן הכול רץ.

הרגשות והמחשבות.

בתוכי הומות.

רושמת  אותן מהר  על פתק קטן

המונח על השולחן כל הזמן.

מתוך הפתק  על מילים מחליטה.

ועל הדף במחשב  אותן מקלידה

מילים חובקות עצב, כאב ושמחות

ומחשבות שבראש חולפות.

חרוזים  ותיאורים משחילה על חוט

מפזרת בשיר לקישוט.

מילה  ועוד משפט אל בית נאסף

ואט אט  נבנה כל פעם בית נוסף.

מוחקת, ושוב כותבת. מילה אחרת

לכתוב בוחרת.

וכך כמו  בהריון

צומח וגדל  לו שיר עם רעיון.

לעיתים אורך לו הזמן כמו בירחי לידה,

ולעיתים כאילו את השיר הביאה  החסידה.

 הגיע העת,

שיר חדש נולד כעת. 

בגיל ואושר  אני מוצפת. 

בגלימה רכה  של לב  אוהב  אותו עוטפת.

שוב ושוב אליו ניגשת

כה שמחה  ונרגשת.

את מחשבותַי  ורגשותַי  שירי יביע,

על עצב, כאב וגם שמחות  יצביע.

נולד  לי היום שיר חדש!

כך אקרא  בקולי הנרגש.

בחדווה אראה את שירי  לכולם

ומעכשיו ייצא הוא לבד לעולם.

תמיד על יצירתי מרחוק אשקיף

עליו  דברי אהבה ארעיף.

מעתה עצמאי, כמו עפיפון ללא חוט, מרחף.

שירי להיקרא הוא שואף.

כי לשם כך נולד ואת  עצמו חושף.

רק הקורא יחליט אם  אותו אליו הוא אוסף.