צעיף העבר

צל העבר מסתיר את היום

מעיב על בחירותי גם ביום

הוא צעיף המסתיר את היופי

הוא מצביע על כל דופי

צל שחור וכבד כענן

 כמו מכבה את ניצוצות עיניי

הארתי את חיי בנרות נשמה

לקחתי מלוא ראותי  נשימה

התפללתי שהצעיף יעלם

ויחזיר נשמתי למקומה השלם

צל שחור וכבד נעלם

אולי עכשיו עולמי מושלם

וכן מצאתי את בית ילדותי

את אימי והיא יושבת בחיקי

עם כנפיי הגנתי על חייה

עם נשמתי שרתי את שיריה

הצל הפך לצעיף לבן

ולחיי הוסיף גוון