השושנה

ב"ה

מדבר.

החול מושל בה, בממלכה האימתנית.

בשביל החום- זוהי טריטוריה נצחית.

צימאון עד מוות- תופעה שכיחה,

רוח של אובך, רוח צחיחה.

דיונות אדירות, עפר לוהט.

סלע בודד כל קרן אור קולט.

ושם, בין החוחים והקוצים התדירים,

שם, בין הסלעים, הלטאות והדרדרים-

שוכנת היפה מכולן.

השושנה.

צמחה שם, יפהפייה.

צמחה שם, פשוט מופלאה.

האודם שממנה זועק-

פורץ במקצת את האוויר החונק.

עליה המלכותיים ניצבים באציליות,

רוח אביכה מנדנדת אותם בקלילות.

ניצבת היא שם, בממלכה של בדידות.

לנעים ונדים במדבר- שולחת חיוך של ידידות.

(כל הזכויות שמורות)