הם היו אבא והבת

הם היו אבא והבת

""""""""""""""""

הם היו שנים אב וביתו.

הם נפגשו בבית הקפה

לערב מאוד מיוחד ויפה.

הוא רצה לתת לה את ברכתו.

הוא היה רופא מאוד ידוע

והיא הייתה ביתו הצנועה.

בערב הזה ליל כלולתה.

רצה הוא להנחות לה את דרכה.

כל זה קרה בירושלים הבירה.

עיר הקודש, עיר הרצח,וההריגה.

הוא החזיק בידה והחל לברכה.

ברוך אתה א..ד.ו... ובחוץ הייתה המולה.

האבא והבת לא ידעו מה קרה.

חייהם נכחדו בזמן הברכה.

מחבל התפרץ ופיצץ את עצמו,

ולקח את הבת ואת האב עמו.

מה נשאר מכל זה שמלת כלה.

חתן עם לב שבור וטבעת שלא נענדה .

ובמקום ריח של מנגל, ריח של אבק שרפה

שיר אחד נשמע: אל מלא רחמים, וקול זעקה.

היכן אתה אלוהים ?מה רבו מעשיך .

האם היה חסר לך רופא שם למעלה.

האם הייתה חסרה לך כלה לאחד ממלאכך?

יתגדל ויתקדש שמיא רבא וטבעת קבורה, בקברה!!

אלה החיים בארץ האבות בארץ הקודש.

ארץ אוכלת יושביה קוץ ודרדר בלי חורש.

עד מתי תובילינו בגיהינום ,ובעמק הרפאים.

ואנחנו רוצים להשתחרר, ולא לשחק במחבואים .

*************

גדי רוט

03\9\13