את ואני והשמש ( דואט למפגש שהיה אצל דויד סמוכה )

את ואני והשמש  ( דואט למפגש אצל דויד סמוכה )

הוא:

בְּצֵאתִי, שָׂחָה לִי הַשֶּׁמֶשׁ

לִהְיוֹת בַּחוֹף לְמוּלָה

עֵת תִּיגַע בַּקָּו הַכָּחֹל

וְכֻלָּהּ אֲדַמְדַּם .

היא:

וְלִי בְּצֵאתִי הִיא שָׂחָה

לָבוֹא אִתְּךָ לְחוֹף יָמִים

אֲשֶׁר לְיַד בֵּיתְךָ עֵת

דִּמְמַת עַרְבַּיִם צְלוּלָה

תְּמַלֵּא אֶת הֶחָלָל וְהַלֵּב .

הוא:

וְלִפְנֵי שֶׁקָּצֶהָּ נִמְחַק

תִּשְׁלַח לִי וְלָךְ אֲלֻמָּה כְּסוּפָה –

חִישׁ תַּמְרִיאֵנוּ אֵלֶיהָ .

היא:

אֶל אַרְמוֹנָהּ  הַזּוֹהֵר,

יֵין-אוֹר מַרְוֶה תְּכַבְּדֶנּוּ

וּפָנֶיהָ מְאִירוֹת אַהֲבָה

וְאֶת פָּנַי וּפָנֶיךָ

הוא:

אָז בִּשְׂפַת רָזִים תָּשִׂיחַ לָּנוּ

עַל כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְעוֹלָמוֹת,

פִּלְאֵי יְקוּם וּבְרֵאשִׁית, עַל

מַלְאָכִים שׁוֹמְרִים עַל הָ'אָרֶץ' –

בְּנָהּ הָאָהוּב,

וְעַל הָאָדָם

היא:

וּמַלְאָכִים יְרַחֲפוּ שָׁם

עוֹטִים לָבָן צַח וּמַבָּטָם

מֵאִיר וְצַח –

יִשְׂאוּנוּ חֲזָרָה לַחוֹף

בְּשִׁירַת קֶדֶם מֻפְלָאָה.