שְקוּפָה

עָמַדְתִּי זְקוּפָה, בּוֹטַחַת
אֶל מוּל הַיָם
מַתְרִיסָה!
מָהַלְתִּי מֶלַח גּוּפִי,
שֶׁדַּוְקָא אָמְרוּ לִי מָתוֹק הוּא
בְּמֶלַח הַגַּלִּים.
חִיכִּיתִי לְדָג הַזָּהָב.
קָבַעְנוּ שָׁם פְּגִישָׁה –
כָּאן מֵעֵבֶר לַאוֹקְיָאנוּס.

וְגַח הַדָּג
הַמְּאַשֵּׁר שָׁלֹשׁ מִשְׁאָלוֹת,
יָצוּץ רֹאשׁוֹ הֶהָדוּר מִן הַמַּיִם
וְיִשְׁאַל בְּקוֹל שֶׁרַק אֲנִי שׁוֹמַעַת
מְאֹד יְדִידוּתִי:
" נוּ , מָה נִשְׁמַע? אֵיךְ הוֹלֵךְ?"
קָדְתִּי לוֹ עֲמֻקּוֹת
"תּוֹדָה, תּוֹדָה גְּדוֹלָה
הִגְשָׁמְתָּ אַחַת מִשָּׁלֹשׁ
וַאֲנִי לֹא יוֹתֵר מִמֶּנָּה בִּקַּשְׁתִּי
שֶׁהִיא בְּעֶצֶם הִתְגַּשְּׁמוּת
שֶׁל מֵאוֹת מֵאוֹת מִשְׁאָלוֹת
קְצָת יוֹתֵר קְטַנּוֹת
אֲבָל כֹּל אַחַת מֵהֶן עֲנָקִית.
בְּיֵאוּשִי לִפְנֵי –
לֹא קִוִּיתִי אַף לֹא לְאַחַת מֵהֶן.

בִּזְכוּת אַגָּדָה אַחַת שֶׁהִתְגַּשְּׁמָה
גַּם הִיא הַגָּדָה שֶׁל (כִּמְעַט) פֶּסַח -
יוֹצֵאת לְדֶרֶךְ חָדָשָׁה
חִיּוּךְ של אֹשֶר !
הִתְרַגְּשׁוּת -
בַּדֶּרֶךְ אֶל
הָאֹשֶׁר!
נוֹשֵאת בְּשִפְתוֹתַי חִיוּךְ
-"הַא, אִם כָּךְ – חִיֵּךְ דָּג הַזָּהָב
אִם כָּךְ אֶחֱזֹר מִמֵּךְ אֶל נִזְקָקֵי מִשְׁאָלוֹת אֲחֵרִים".
וְשָׁב אֶל מַעֲמַקַיו.
~
אני מבקשת מאד מכם שאף אחד לא יאמר שְדַי הים היה עליו כבר לזרא.
איך אפשר לומר ככה על ,תיאטרון אמנם עם אותם שחקנים אבל בכל פעם
היא אחרת. מופע שונה.מסעיר, מפעים.
חכם עתיק אחד אמר פעם - בחיי פרח מזיכרוני שמו -
ש"אף פעם הנהר אינו אותו נהר".המים ששוטפים בו כבר אחרים
מאלה שחזינו בהם אתמול ;ושונה גם מה שהם נושאים עמם.
כזה היה המיסיסיפי וכזה הוא גם הים.
השבוע נתקלתי בהופעה מדהימה שלו, כמו תיאטרון הנהנה להדהים ,
החליט הפעם לעשות סטריפטיז.
חה!, שמעתם פעם על ים עושה מופע חשפנות? ים הוא ים
ולא יפהפייה זנותית מתערטלת -רוקדת סביב עמוד.

נושא סיפורי הפעם, ילדים, הוא ים שקוף! מראה שלא ראיתי
עד כה. מכל מקום לא באופן כה מודגש כמו הפעם
אמרו לי פעם שאני שקופה כמו המים בים כשהם רגועים.
כשסיפרתי זאת פעם לחבר הוא השיב לי שאני מגזימה. שאמנם שקופה מאד
אבל את גם יודעת להיות "סמיכה" לא "אטומה" - הדגיש .
כשדיברו על כך ש"רואים לי הכל" בגלל שקיפותי היה מי שהוסיף,
שכל חרישי הקמטים על פניי מספרים את חיי.
הם צדקו - מי אני שאתווכח איתם? למרות שאחרים דרשו שלא אבלבל להם
את המוח שוב עם הקמטים. הם רוצים אותי כמו שאני.

אקפוץ מעניין לעניין באותו עניין: כשאישי היה חולה, וחיכינו כל כך הרבה שנים להשתלת הכבד - נפשי היתה נעשית גם היא חולה בשל הסבל שלו שדבק בי. והמתח של הסכנה לחייו.
על כן הייתי חייבת ליטול מעת לעת מה שכיניתי "סירת רגיעון"
שתסייע לי להפליג אל שעות אחדות של שקט נפשי. אני מתכוונת לכדור ארגעה.
מה שקרוי בבית המרקחת "רגיעון"
מאז ניו אורלינס מאז ההשתלה - אני כבר לא לוקחת שומדבר!
אני רגועה כמו שהים היה הפעם. השבוע הוא המאהב שלי ואני תפסנו שלווה.
הוא שקוף ורגוע ואני שקופה ורגועה. אתם מבינים מדוע אנו מאוהבים?
יש לנו תכונות דומות. לפעמים הן מתבטאות אפילו באותם זמנים, במקביל.
תארו לעצמכם אותי מפליגה אליו ועליו, חשה קצת מסטולית,
כמו שחשתי אחרי "ספינת הרגיעה"
עכשיו היא שונה ולא כימית. אני שטה עליה במסע נעים להפליא אל איי השלווה.