בשעה שש בערב - מרילין, זוכר.

בְּשָׁעָה שֵׁשׁ בָּעֶרֶב

שֶׁל הַחֲמִישִׁי לְאוֹגוּסְט אֶלֶף תְּשַׁע

 מֵאוֹת שישִׂים וּשְׁתַּיִם

עַל הַדֶּשֶׁא בַּקִּבּוּץ פרוד, בֵּן אַרְבַּע

 עֶשְׂרֵה וְתָם וְזַךְ,

וְנֵעוֹר קמעא מתומתן שֶׁל תמיהות

 נְעוּרִים מְבֻיָּשׁוֹת, 

סִפֵּר לִי הַדּוֹד יְהוֹשֻׁעַ שמרילין מונרו

 נִמְצאָה לְלֹא רוּחַ חַיִּים. 

וַאֲנִי, כְּנוֹגֵעַ בְּטַלִּית הַלַּיְלָה

 המתקדשת לַעֲטֹף אֶת הֶהָרִים - 

שֶׁבִּמְנוּסָתָם חוֹבְקִים אֶת הַכִּנֶּרֶת,

מָצָאתִי עַצְמִי מְהַרְהֵר בַּשְּׁאֵלוֹת שֶׁל

 חַיִּים וְמוות-

וְרוּחַ הַמְּהַלֶּכֶת בַּגּוּפוֹת מתאוים.

וְכָל אֵימַת שֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בַּמַּרְאה מֵעַל

 הַגֶּשֶׁר, 

אֲנִי נִזְכַּר בארתור מילר-

וְאֵיךְ הָיִיתִי חוֹלֵם לִהְיוֹת כְּלַיְלָה מְחַבֵּק-

וְיֹפִי בְּלוֹנְדִּינִי עָשׂוּי בִּקְפִידָה מֵיטִיב

אֶת הזיותי בַּיָּמִים הָהֵם מֵאָז.

וְזוֹ הָיְתָה עֲבוּרִי-

הַקְּסוּמָה וְהָרְחוֹקָה:

בַּחֻפְשׁוֹת הַקַּיִץ.

שֶׁהָיְתָה.