זמן הורד

מסע הגחליליות במורד הגבעה

זוהרים-נסתרים חליפות

אני מפליג באגמי עינייך

מחפש  הנסתר

מואר- גלוי

הרי הגיע זמן הורד-

כפרת השיבה הביתה

העננים כיזבו לי אותך

כבתולות המכושפות של מודלייאני

ביישניות בחיוך זנונים

שפתייך היו רננה גם לזרים

יצועייך ידעו בני לאומים אחרים

חרשו בשדות נחלתי, גם אלה הזדים

באתי אלייך כמו יציאה מחומות

אהבה נשכחת בפאתי נחלאות

שלג בירושלים וליבי קיץ בך

נער-גבר מקדש אהבה בתום

מגלה ארץ הפקרייך

אלוהיי,

כמו יציאה לשמד ואבדון

היית לי כמשחקי שמש וצל

תמה טהורה ומופקרת

לא יכולתי בלעדייך

לא יכולתי איתך

שנאתי-אהבתי אותך

היית לי עונג יום הולדת

וסעודת מצווה

חוגג ואבל בך בנוראות התשוקה

מדליק נרות אהבה

וגם

נרות נשמה

דמותך חוזרת ועולה בקיץ חם

רעב ברכבת לילה לפריס

ברחובות הנהר והחטא באמסטרדאם

בשלכת יפה עד כאב בניו-אינגלנד

בשלג בירושלים

עתה

כאן

בהתקדש יום

מול האגם הכחול

חוזרים אלי

פצעי הורד של אגמי עינייך

לעולם, לעולם בשמלה האדומה

תחתיה

אין דבר

-והכול

את

עירומה- אוהבת

את לי לעד

עסיס אגסים בפי ציפור זרה

מוהל חוזר -

ובידו תער חדה

נכתב היום תשעה באב-26.7.15