שירת הציפור השבורה

נוכרי מא"י מגיע לתפוח הגדול

גן נטוש הומה חדריו

שרוט, שרוף, חרוך ובו דלת נעולה

נושא מכוות אש של מלחמה ארורה

תם כדי חטא, בפניו טעימה גדולה

מתפלל מרפא לכאב הרע

במרתפי ניגון, בקולו החרוך של לואי

בחצוצרת הזהב הכמהה מוות

בקולה העולה של בילי הולידיי

בצליל מילותיו הפקוחות של ריי

פוגע בעצב גניס איאן במחשך שכחה

דמו צובע סמטאות מחוקי אדם

מטפטף אט אט מליבו

מנסה לכבות זיכרון המתים

נער-גבר גווע בעיר זרה

רטוב כציפור פצועה בגשם

חסר שמיכת אהבה וחום

לבוש מר ברחובות צוחקים

חוצה את  הארלם  בלילה,

כמו להכעיס

חלונות הראווה משקפים לו זר

עטוי זקן ותלתלי פרא שחורים

לבוש מעיל נאט"ו מרופט

צועד בין חושך לאור

מבכה חיבוק חסר ושירת ציפורים

לילות גשם ונהי ספוגי מלקוח

מנסים להטביע חרדת זיכרונות

מלחין את העצב ככסות לילה

כמו מחתים דרכון לכאב

מנסה לילל מול הרוח

היום

כמו חוזר

עומד מול הרוח

עבד דל למילים

נרצע אהבות

כבר יודע, גם תאנים מתוקות

מתות בסתיו.

*הולך ושב-אודי