בֵּית הַרַב בְּגֶּטוֹ סְלוֹבוֹדְקָה שֶבְּקוֹבְנוֹ

בֵּית הַרַב בְּגֶּטוֹ סְלוֹבוֹדְקָה שֶבְּקוֹבְנוֹ*

בית הרב עמד

בכניסה אל הגטו

בֵּית מידות מכובד

שתי קומות מידתו,

בראשונה ישב הרב

ולמד תלמודו,

בשניה אשתו הצעירה

תינוק בחיקה

ובן השש ל"חדר" הלך

שם הַמְּלַמֵּד תורה בו הרביץ.

חבורת פרטיזנים

בני ליטה נאמנים,

בקבוקי המשקה כבר ריקים,

לפני בית הרב ניצבים –

מבעד לחלון ראוהו על תלמודו רוכן.

נכנסו –

באבחת גרזן את ראשו כרתו.

התגלגל הראש על דַּף גְּמָרָא

ספגו האותיות את דמו

ושתקו.

בקומה השניה תינוק בכה

האם להשתיקו ניסתה

בפתח עמד פרטיזן,

צחוקו מילא את החלל

בחדר הקטן.

נעץ מבטו באשה הצעירה

ריר על שפתיו ירד,

קרע שׂמלתה

את רגליה פיסק

פִּתַח מִכְנָסַיו

והוא וחבריו

את גופה חיללו,

ואקרא לילד בִּשְמוֹ

ולא במילים עדינות אשתמש,

אונס קבוצתי בה עשׂו,

זה אחר זה אותה אנסו

וצחוקם על השמים עלה

(האם שמע אותו אלוהים?)

וכשנמלא סיפוקם

בגרזן את גופה ביתרו.

בכי העולל הפריע את מנוחתם

אז את פיו בקרדום סתמו

וַיִּדָּם.

חזר בן השש מבית תלמודו

ראה את ראשו של אביו

על תלמודו מונח,

הרים את הראש

בפינה ישב

ערסל את הראש

בחיקו

ונשק למצחו –

עד שהגרזן ירד

גם עליו.

*הסיפור שכאן סופר - קרה בגטו

  ואני לא גרעתי ולא הוספתי עליו דבר