כְּחוּט הַשָּׁנִי

כְּחוּט הַשָּׁנִי

הַשִּׁירִים שְׁזוּרִים בְּחַיַּי
כְּחַמָּנִיּוֹת הַמַּבִּיטוֹת אֶל הַשֶּׁמֶשׁ
אוֹסֶפֶת כ"ב אוֹתִיּוֹת
בְּצַּוְתָּא וּלְבַד הֵן חַיּוֹת.
כָּמוֹנִי -
הֵן פּוֹרְצוֹת גְּבוּלוֹת
מַעֲמִיקוֹת,
מַרְקִיעוֹת,
גּוֹעֲשׁוֹת וְקוֹצְפוֹת,
גַּם מְכַוְּצוֹת, לְבַדִיוֹת
כְּמוֹ לְעִתִּים עַל עַרְשִׂי בְּלַיְלָה
מְבִּיעוֹת רְגָשׁוֹת,
מַחְשָּׁבוֹת,
תִּקְווֹת, אַכְזָבוֹת
מְגַלּוֹת, מִסְּתִירוֹת
לְעִתִּים רֵיקוֹת מִכֹּל
כְּמוֹ לֵב אִשָּׁה
אַחֲרֵי אַהֲבָה לֹא מְמֻמֶּשֶׁת
אֲבָל כִּמְעַט תָּמִיד
גְּדוּשׁוֹת חֶדְוָת יְצִירָה
מַבִּיעוֹת
כְּשֶׁאֲנִי בֵּינֵיהֶן מְחוֹלֶלֶת
לְעִתִּים,
מִתְהוֹלֶלֶת
מִתְּכַּוֶצֶת
הַזִּכְרוֹנוֹת הַנֶּאֱסָפִים בְּתוֹכִי
נִשְׁמָרִים וּנִטְמַעִים
בֵּין הַשִּׁירִים
וְתַהְפּוּכוֹת הַחַיִּים
לְעִתִּים -
מוֹצֵאת בִּי
מְעַט מַעֲלוֹת
וְ -
רוֹגַעַת.

לפני שנים בקעה, מרחם אם אוהבת, תינוקת אחת,בת יחידה אותה תינוקת הפכה לאישה צעירה ושוקקת, יצירתית, שוחרת יופי ועונג וחסרת שקט, שקט הוא נחלתם של החלשים והיא תמיד רצתה להראות את החוזק בה למרות שעם השנים, בגרה, נולדו לה ילדים, נכדים, האל לא נטל ממנה את האישה הצעירה התוססת מה שמלמד שגיל אינו ענין כרונולוגי של מספר שנים לא תצלום של אופי,של יכולת או אי יכולת של צרכים או שכאלה שנגוזו של מאוויים או כאלה שדעכו
של תשוקות ויצרים שאינם כבים כמו אלה שבהם היא מצוידת, גדושה כמו אלה של עלמה עולת-שנים שזה עתה נעשתה אישה וכבר בוערת בה אש הנשיות 
השנים חלפו על פניה , מיטיבות ומרעות.אחדות מהן סוטרות לה אחרות מכאיבות אבל גם אם כואבת
היא יודעת לעמוד זקופה מולן – וּ לְ נָ צֶ חַ !
להתרומם מן האפר ומן הרמץ, זקופת ראש, מבליטה חזה בגאווה מתגברת על הכאב, ביום יום , בים אחד,בשיר חדש ודמייה נשארים עזים וסוערים אבל שום דבר לא כבה בה
כמעט בטוחה אני בכך! ושמחה שכך!
הגם שכל אֵש צריכה חומר בְּעֵרָה שיספק אותה.
היא תרה אחריו,
שולחת לא שולחת ידה אליו,
נוגעת לא נוגעת
יודעת לא יודעת היכן ממתין לך חומר הבְּעִירָה
אבל חוששת!
נרתעת!
*
את אל נכון היא א י ש ה יותר מעלמה עולת שנים
כי הניסיון הוא תוספת של חוכמה שאין לצעירים
הניסיון ואצלה גם הנחישות- הוא היכולת לבחור בין
הרע לטוב
לדעת לתת לרע את משקלו הנכון; לדעת שניתן להביסו.
ה א י ש ה שבה!
אוצרת את הרצון לפרוץ מסגרות
שאינו נחלש בכלל עם השנים
ה א י ש ה שהיא
דמיה חומרים, צמאים, מורעבים
כאילו הייתה נערה
עליה לקום מן העצב שהיא שרויה בו לפרקים,
מפני שנשלל ממנה מילוי המאווים שלך
עליה לקום ,להתנער ולומר לעצמה:-
"אני א ע ש ה מה שאני רוצה! כמה שאני רוצה, ומה שטוב לי!
ברגישות, בלי לפגוע באחרים
רק אלי הטוב תן בי כוחותן לי עידוד
כי זו ה א י ש ה ש א נ י"
*
"אמנם כן. כזו היא
לא מה שמציגה בחוץ, בעת שהיא כומסת רגשותיה האמיתיים
למען לא ידעו הסובבים.
את רגשותיה מעניקה אך למתי מספר הראויים.
ולמרות שהיא עברה בחייה את הסבל הבלתי נסבל
בין אם בגלל שהחיים לעיתים עצרו מלכת בגלל דברים מסויימים
בגלל דברים לא צודקים - בגלל חמדנות ורכושנות של אחרים
שבאיזה מקום בניירות מסויימים מסומנים כחלק מחייה אולם היא הקיאה הוקיעה אותם מחייה
ותמיד ידעה לעמוד על רגליה