שְׁבִיל הַתִּקְוות

לֹא אֶפְסַע עוֹד בִּדְרָכִים שׁוֹמְמוֹת
לֹא אֶצְעַד עוֹד בִּדְרָכִים מַכְאִיבוֹת
גַּם לֹא אֶנְהֶה אַחַר הֶמְיַת יוֹנִים הוֹמוֹת.
לֹא אֶשְׁמֹט אֶת עַצְמִי - מֵעַצְמִי
אָתוּר, אֲחַפֵּשׂ וְאֶמְצָא אֶת שְׁבִיל הַתִּקְווֹת,
לֹא אַשְׁקֶה אֶת הָעֲשָׂבִים הַשּׁוֹטִים
אֲשֶׁר בַּגַּנִּים הַצִיבּוּרִים
לֹא אַקְשִׁיב עוֹד לִלְהַגֵּי סְרָק,
הַמִיתַמְרִים וּמִתְפַּזְּרִים כְּעָשָׁן
מַסְתִּירִים אֶת יְפִי תְּכֹל הַשָּׁמַיִם
לֹא אַבִּיט לְאָחוֹר כְּאֵשֶׁת לוֹט
רֹאָהּ אֶת הָאֲנָשִׁים
בַּדֶּרֶךְ הוֹלְכִים וּמִתְמַעֲטִים

מוֹחֶקֶת קִטְעִי זִכְרוֹנוֹת לֹא נְעִימִים
מְאַפְסֶנֶת בְּבָלוֹנִים נְפוּחִים
וּמְעִיפָה לַשְּׁחָקִים
עַד יֵעָלְמוּ בַּחָלָל .
אֶצְעַד בְּדֶרֶךְ בְּטוּחָה
אֲטַהֵר נְתִיבָי
שֶׁאַחֵר - כְּפַרְפָּר לָכוּד
יִתְיַסֵּר בְּחֻלְשׁוֹת,
אֲשֶׁר מֵהֵן הִתְנַעַרְתִּי

לֹא אֶהְיֶה עוֹד כְּאָסִירָה נִצְחִית
בְּכֶלֶא הַזִּכְרוֹנוֹת
מוּקֶפֶת קִירוֹת
מַפַּחֵי-נֶפֶשׁ.
אֶעֱמֹד אֵיתָנָה
אֶל מוּל הַחַיִּים
אַנִּיח לַזְמָן ,
שֶׁלֹּא יְהֵא שַׁלִּיט עָלַי.
מוֹקִירָה כֹּל רֶגַע
סוֹלֶדֶת מִן הַכַּעַס
אֶהְיֶה כֻּלִּי
מְחִילָה.

4.7.15