שירים

שחקני הכדורגל של פעם


שחקני הכדורגל של פעם

יושבים חבויים וכבויים

בשורה אחורית של מקלות 

והליכונים, וקרחות וקמטים-

וזכרונות, ועיניים עצובות,

וכינורות נאלמים מדממים

את ימי תהילתם שחלפו לנצח.


והם באים והולכים אל בית הקפה,

וחלקם הולכים ולא חוזרים עוד,

והמלצרית הצעירה במכנסונים המתקתקים,

היא השעון והמחוגים והזכרונות לנערות

שהיו מתדפקות אז על ירכיהם:

ונמוגו אל בין הדשאים המתרחקים,

ושקשוק ספלי האספרסו הכפול-

מתנגן כמשק כנפי ההמנונים,

וממול הדגלים בכחול ולבן,

וגאוות הלאום

והחזות הקשוחים  והצמרמורת הקדושה,

ורוח הערב הבאה מן הים שמעבר לטריבונות

והדשא, והשאגות מן היציעים-

שאט אט נמוגים אל צהרי השלאפשטונדה,

ולאחר שש עם לונדון וקירשנבאום-


ירד עוד לילה על שלהי חייהם המתקרבים.

תגובות