קופת חולים.

         בקופת חולים.

                          מאת זיגי בר-אור

איזה מזל שיש כרטיס קופת חולים

אחרת לא היית יודע מה קורה במדינה.

מה קשור אתם שואלים ? בצדק

ובכן יש קשר הדוק ואסביר לכם.

אני מאד אוהב את הקופה הזאת

והולך לשם לפחות שלוש פעמים בשבוע

בשביל מה, שאלתם בצדק, אסביר לכם.

קודם כל בכניסה יש עיתון בחינם

וזה מיועד להעביר את הזמן בהמתנה

עד שהרמקול יודיע שהגיע תורי.

יש לי מקום קבוע על ספסל באולם ההמתנה

ולידי תמיד יש איזה זקן שאוהב להתווכח

על כל נושא שהוא לא מבין בו

ובעיקר לספר על כל המחלות שלו

שלא מתרפות בגלל הרופא הרוסי הזה.

שנית, אני בא לבקר את הרופא הרוסי שלי

שיודע לדבר ביידיש ויש לו תמיד סיפורים

על התקופה שהיה חייל בצבא בסיביר

ולא היו עיתונים ולא תרופות כמו היום.

שלישית, הוא נותן לי מרשמים בכמויות

לכל המחלות שאין ולא היו לי בכלל

שאת שמם הוא קורא מתוך המחשב.

יש לו לב זהב והוא רושם הרבה כדורים

שאני צריך לקחת במועדים קבועים

אך ורק לפי הצבעים והצורות שלהם.

שלישית, אני בא לקופה בגלל סוניה

שעובדת בבית המרקחת ותמיד מחייכת

גם היא מרוסיה ומדברת קצת עברית

אבל לקרוא לא כל כך וזה מצחיק

כשהיא מבקשת שאתרגם לה ליידיש

את מה שרשם הרופא המטומטם במרשם,

ותמיד טוענת שאי אפשר לקרוא כתב ידו.

למרות גילה המופלג היא יפה וחביבה

ומספרת בחן איך לא היה מה לאכול

בכפר שלה בתקופת הנשיא גורבצ'וב.

אני מקווה שעכשיו הבנתם לגמרי

מדוע אני אוהב לבקר בקופת חולים

ולא בבתי קפה ולא בתצוגות אופנה,