זה הסיפור...(על שני חברים טובים שלי): אבי השריף וג'ו המאסטר)

זֶה הַשִּׁיר, הַהִמְנוֹן שֶׁפַּאֲתֵי אֶרֶץ מִתְקַשִּׁים לְהָכִיל

שֶׁרִיף נוֹעָז, גְּבַרְתָּן עִם טאטו וְסוּס רָאוּי וָאַצִּיל

אֲשֶׁר פַּרְסוֹתָיו כְּמַרְכְּבוֹת נְעוּרִים בִּלְתִּי נִגְמָרִים

וְיַחְדָּיו עַל גַּבּוֹ הֵם חוֹרְשִׁים בְּזַעַם שָׂדוֹת וְהֵרִים.

זֶהוּ סִפּוּר עַל תְּבוּנָה וְשֵׂכֶל שֶׁבְּצַוְותָּא הֵם דָּרִים

בִמְכוֹנִי תַּעֲצוּמוֹת הַכֹּחַ, בְּהַדְרַת נִפְלָאוֹת הַשְּׁרִירִים

בְּזֵעָה הַקּוֹלַחַת וּבְמַגֶּבֶת רוֹטֶטֶת וְאֶנְקַת עצמונים

וּבְאוֹתוֹ רֶגַע נִשְׂגָּב בּוֹ אֶל מַעֲרִיצֵיהֶם הֵם פּוֹנִים.

זֶה הַשִּׁיר, האנת'ם* עַל אָבִי וְג'ו יַקִּירֵי אֶרֶץ הַחֲלוֹם

 מקרצפים אֶת גּוּפָם כְּמוֹ אֵין לַיְלָה וְיוֹם

מִשְׁתַּמְּשִׁים בחיוכם הַקִּסּוֹם בֶּן נעוות הַמַּרְדּוּת

לשמן נְעוּרֵיהֶם האלמותיים בְּעוֹד קֶסֶם מַלְכוּת.

הוֹ ג'ו, הוֹ ג'ו שֶׁל מכנסמרטוט דֶּגֶל הַדּוּד סַם:

הַצְּחוֹק הַפּוֹחֵז דֶּרֶךְ שְׁרִירֵי הַצַּוָּאר המתפקעים

באספרסו בַּר בְּיודה** צָנוּעַ וצייתן הֲרֵיהוּ יוֹשֵׁב

וְלֹא פּוֹצֶה אֶת פִּיו כָּל עוֹד אֲבִי בַּמַּחְשֵׁב.

וְעֵת עֵינָיו שֶׁל אֲבִי אֶל טַבְלָאוֹת וסקיצות נישאות

מִתְבּוֹנֵן לוֹ המאסטר אבוד , וּמוּל עֵינָיו ג'בלאות

עֲלֵיהֶן מִתְרוֹצְצוֹת כאייילות חֲסֵרוֹת מָנוֹחַ

כָּל גחמותיו , ומיטיבותיו בְּעוֹלָמוֹ סְפוֹג הַכֹּחַ.

וּבְסַבְלָנוּת אֵין קֵץ, כְּחָתוּל בית צַיְתָּן וְכָנוּעַ

הֲרֵיהוּ מַמְתִּין בְּאוֹתוֹ חִיּוּךְ מוכר וִידוּעַ

לְאוֹתוֹ רֶגַע בּוֹ השריף אֶת עֵינָיו מהלפטופ מרים

וְאוֹמֵר בִּיבֹשֶׁת: יאללה, לאוֹר יְהוּדָה נוֹסְעִים.

וְאוֹ אָז בְּמַעֲדַנּוֹת סחופת אוֹשְׁרוֹ שֶׁל ילדוּן

מִשְׁקָפָיו הַדקִּיקוֹת עַל חוֹטְמוֹ, מֵעיין בחֶשְׁבּוֹן

וְהַחִיּוּב מרצד מוּל עֵינָיו אַכְזָרִי וְנוֹקֵב:

אספרסו קְטַנְטַן וּבַקְבּוּק סוֹדָה בְּפִנָּה מְיַבֵּב.

וּבְתֹם צָהֳרֵי שְׁחִיתוּת שֶׁל צ'פחות עִם עָבֶד הַמֶּלְצַר

וְהַרְרֵי צַלָּחוֹת שֶׁל סטייק וְקָבַב בִּמְשׂוּרָה לֹא ייחסר

נִפְנָה לוֹ השריף שׁוּב לְשִׂיחָה עִסְקִית מִן הַמִּנְיָן

הַאִם שׁוּב יִנָּטֵשׁ מאסטרנו כעריר וַחֲסַר עִנְיַן?

וְכָךְ, רְחוֹבוֹת הָעֵיר בַּשַּׁמָּשׁ הַיּוֹרֶדֶת נִטְרָפִים

עֵינָיו שֶׁל אֲבִי נְעוּצוֹת בָּאֹפֶק שֶׁל סְחוֹרוֹת וחלפים

וְאילו גֵּ'ו , מאסטר שֶׁל אֶלֶף נָשִׁים, כָּךְ הוּא בָּטוּחַ:

אֶת עֵינָיו נוֹשֵׂא לְחַדְרוֹן דְּבַל יוֹ סִי קָטֹן ובטוח...

 * המנון

** רחוב יהודה המכבי (בסלנג תל אביבי)