פוסטים

ימסע בזמן

יום טוב צבי העלה בי הרבה מחשבות בפוסט שלו.
.אז הנה חלק מהם נסיעה בזמן .

חשבתי על זה לא פעם לאיזה זמן הייתי נוסעת
.?באיזה תחנות הייתי עוצרת
.שאלה קשה, נשאלתי, ע'י אני, עניתי לי-לא אדע.
האם הייתי עוצרת בדרך בתחנות חיי, אם כן באיזה מהם
אולי הייתי מתחילה בילדות רחוקה עת נולדתי תינוקת קטנה למשפחה גדולה,
הייתי רוצה לראות את פניהם של הורי בעת לידתי-מס 8, 
לא פשוט ובייחוד שזאת עוד בת..

.אולי אעצור בתחנה של המעבר והעליה למטוס לישראל..
ואולי אעצור במעברת אוהלים, באין ובכלום , רק חול וחול.
אולי בעצם אעצור במושב שלשם נשלחתי לבד, לשהות אצל אחרים
כן בנקודת זמן זאת הייתי רוצה לרגע לעצור ולשאול את הורי למה שלחו אותי , ילדה לבדה לבתי- זרים.
שם לקחו לי את שמי ונתו לי שם אחר. כן,
לבדוק למה נלקחה ממני הזהות והייתי לאחרת.
מכונית הזמן המשיכה במסעה, ניסיתי לעצור ביום שנשלחתי למוסד חרדי ולהגיד להורי-
עשיתם לי עוול,אבל מה הטעם,? גם להם היה קשה במקום שהיו בו ולא יכלו להושיע.
רציתי לעצור בזמן שהגעתי למעגל מיכאל, שם לראשונה הרגשתי רצויה,
לעצור ולהגיד למי ששלח אותי לשם ולמי שקיבל אותי ודאג שיהיה לי טוב תודה.
רציתי עוד לעצור ביום שעמדתי מתחת לחופה ולהגיד לעצי אז-- זה מוקדם מידי,יש לך עוד זמן,למה למהר,
אך לא עצרתי, המשכתי במסעי.
התחנה הבאה שרציתי לחנות בה היתה עת ילדי את ילדי הראשון ואני כל כך צעירה.
רציתי לעצור בעת שילדתי את שאר ילדי וביחוד את האחרון שאז זאת הייתי ממש אני, הייתי מוכנה לקראתו.
ולהגיד לו תודה שבאת אלינו בזמן טוב.

ואולי לעצור בעת גידולם , לשנות אי אלו דברים שלא עשיתי נכון בחינוך שלהם, אבל זה משידעתי אז ,
והם כולם מדהימים, אז אולי בכל זאת עשיתי נכון.?
היו עוד תחנות, תחנות בהם נישאו והביאו ילדים משלהם.
ביום שהייתי סבתא לראשונה, הייתי לא ממש מוכנה, שוב את ממהרת-
אמרתי לעצמי ועניתי, זאת כבר לא בחירה שלי.
תחנות בהם פיספסתי לימודים, גבוהים , טיולים בעולם ,אולי טיול תרמילאים כמו כל צעירה.
הייתי רוצה לפעמים לחזור להיות ילדה של אמא.
אבל בעד שום הון לא הייתי מוותרת על ילדי ונכדי, על המשפחה שהקמתי עם האיש שלי.
כי במבט לאחור, כנראה שהכל היה נכון כדי שאזכה לעמוד בראש השבט הנהדר הזה.
כי אם הייתי נוסעת בזמן ומתקנת תיקונים לא היה לי מה שיש לי היום.

תגובות