שירים

וכך,בלא שאחוש



וכך,

בלא שאחוש

הולכות ומתמעטות התחנות -

אליהן מגיעות המעבורות

לחוש את

שפתי הנהר התאבות.

ורוח פראית באה

מעם שמי האפור-

וארץ נגלית בעצבונה.

ואת אומרת לי

שאנחנו מקבעים את 

תחנות חיינו ברך,

באפור -

בהיכן שעמודי התחנה 

יקרסו מחמת האדמה 

הרווייה 

תשוקה בלתי מושגת.

ואני אמשיך לנדוד.

תגובות