עוד על דודה פאני.

עוד על דודה פאני.

                  מאת זיגי בר-אור

רק חזרתי מהמפגש

עם מצב רוח מרומם

והטלפון מצלצל בעקשנות

ותנסו לנחש מי על הקו ?

לא נכון, הפעם לא ניחשתם,

זה היה הוא ולא הדודה,

נו, זה המתופף שלה.

עניתי שאני אינני כרגע

שיתקשר בשבוע הבא.

"לא" הוא צרח לי לאוזן

" זה דחוף, תקשיב

אתה מוכרח להיות ישנו,

תשמע, פאני שלי המסכנה

בטעות הכניסה למרק הבשר

כף מלאה סוכר במקום מלח

וזה באשמת המשקפיים שאיבדה

אתה שומע איזה אסון ?"

לא, אני לא שומע, אני איננו כרגע.

ניתקתי את הקו וצחקתי

אבל לא להרבה זמן

כי הטלפון שוב צלצל בעקשנות.

אך כעת זו הייתה דודה פאני

שבקול בכיני שאלה אם אני יודע

על האסון שקרה לה עם המרק.

הרגעתי אותה שזה לא נורא

אבל היא אמרה שזה כן נורא

כי אין לה משהו אחר לשבת

והם יבואו אלינו לארוחת ששי

עם הפתעה שנהנה ממנה,

"המתוק שלי קנה עוד תוף חדש

ולא סתם אלא עם עור של פיל

שהצלילים שלו כולם בס ולא טנור

 והוא ינגן אחרי הארוחה משהו משהו,

בנוסף קניתי לכם מגהץ על אדים

כולל החוט וגם הרבה אדים".

אתם בטח מקנאים בי

שיש לי דודה טובה כזאת.