ככה פתאום - לבמת הדיון של גלי, 26.4.15

פתאום ככה, אחרי קצת יותר משני עשורים

פתאום ככה, קצת אחרי גיל ארבעים

הגיע האומץ לקום ולצאת אל החיים

להתיר את סבך הקשר, לפרום את החוטים הסבוכים

לקום ולומר בקול רם: לא יכולה יותר

להרגיש כמו אסיר עולם שיצא , ועל החופש שוב לא יוותר

להביט על אותם הדברים, אך מעתה לראותם באור אחר

ולכתוב את הנפש על הנייר, ופשוט להפוך לסופר

להרגיש שקבלת את חייך במתנה גדולה

ויצאת מעבדות לחרות, אל העולם שבחוץ, אל ההמולה

ולא חיפשת יותר לשקר לעצמך, ולא תרת עוד אחר תחבולה

ולא הסכמת עוד להתעורר בלילה, אחוזת בהלה

כי אם להיות במקום אחר, רגוע ונעים

אפילו שספרת כבר יותר מארבעים

ואפילו שלבך מלא וגדוש משקעים

בכל זאת זה כדאי, בשביל אותן השנים

שתהיינה מעתה אחרות

ובמשחק הוגן תוכלי סוף סוף להתחרות

ותפסיקי לשמוע מידי יום הערות

ותביטי אל קרני השמש, ופתאום הן תהייה שוב בהירות.