שירים

אימרו לי - לפינת התפוח: רגשות מעורבים



אימרו לי, 

חברים טובים שלי -

מה להביא אל שערי שמים-

בבוא יומי.

אין באמתחתי 

שק של דמעות.

ארבעים ומשהו שנה -

הריהן 

חמצמצות הדברים,

שנבצר מאיתנו :

לחוות. לחוש.

לדעת את-

מכמני העונג הבלתי נגמרים.


לא פסקתי מלחשב.

לא חדלתי מלהתגעגע.

אינני עוד :

האיש שהיה.

כבדו צעדי עד מאד.

צער הימים מאז :

הותיר את חותמו הבלתי נמנע.


ואיך אבוא אליכם,

חברי הטובים , שעיניכם פקוחות -

וחיוככם מתרצה

 במשובה הראויה ,

מול האיש הזקן שהיה איתכם אז-

בנשפים, במדורות,בהילולות-

והריהו שקוע בכורסת געגועיו.

יש מקום על הרציף -

ושם הוא יושב .



והזכרונות  -

אשר לזכרונות.

ולגעגועים -

אשר לגעגועים.

ומה ביניהם?

תגובות