חזרה ליצירות
שירים

דרך האד המהביל

אודי גלבמן | (11/04/2015 19:22) | 85 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

דרך האד המהביל

נשמתך מופשטת, קריאה-

שקופה בדרכה להימלט מעפר

ההולכים ולא ישובו.

בעינייך מנצצים אישוני לילות מתרחקים-

של אסופות שעבר עליהן הכלח,

ובעת הזו אגלי התשוקה מבצבצים אי שם

בחלקים ניתנים לביאור בגופך העירום ,

ועוד מעט אטול מרעמת שיערך -

ככדור צמרירי המתגלגל לשום מקום,

ויש ואנשקך כמיצוות הרגע הנתון,

ובקר יהא לילה ולילה יהא הבקר 

שלאחריו אין דבר -

וראשך נוטף מים כאשר ציווך התפילות

הכנוסות בלבך זה ימים בלתי נגמרים,

וכל שאצור בי  יפנה אל הדרך בה 

ילקטו אברי את אשר נכפה עליהם,

ואין עונה ואין קורא מלבד שתיקה 

העוטפת גופך הכורע, ואין זמנים ממתינים

של סליחה. 


את מניחה על גופך מגבת,

ואין בלתי אפשרי- את אומרת. 

ואני מסכים.




תגובות

חזרה ליצירות