סדר משפחתי

ליל הסדר במשפחה

מיום שאני זוכרת את עצמי,

כילדה קטנה, עוד בעירק ועד שנפטר אבי,

ליל הסדר היה אצל הורי,

בעירק היה בית גדול משותף לכמה משפחות עם חצר מרכזית ושם חגגו כולם יחד.

בארץ באוהל, אחריו צריף ולימים בית קטן,תמיד היה קטן, אך היה בו מקום לכולם.

היה צפוף, היה רעש אך היתה שמחה רבה.

אחי נישאו זה אחר זה , באו נכדים ,אני אחרונה בתור שהתחתנתי.,

לימים הגיעו  גם נינים, עדיין כולם התאספו בליל הסדר אצל הורי.

עד שאבי נפטר ואמא החלה לחגוג עמנו.

היא העניקה לנו את ההגדות של אבי, בנוסח עירק וכן את הזרוע שאבי הביא איתו  משם.

כל שנה היתה באה אלנו, מביאה איתה את הברכות  ועוזרת לי להכין את הארוחה,

ההגדות שמורות אצלינו  ואנחנו משתמשים בהם, במשך השנים קניתי עוד הגדות באותו נוסח כדי שיהיה אחיד לכולם.

גם ילדי נישאו ונולדו הנכדים זה אחרי זה ואנחנו כבר  שבט ,

אבל, אני עדיין מתגעגעת לאותם הימים.

מתגעגעת להורים שאינם, מתגעגעת לאחים שהיו לי.

מתגעגעת לרעש ולהמולה של הביחד, היום יש לי רעש משלי

אבל משום מה הוא אחר.

בשנים האחרונות אנחנו ממעטים לחגוג ליל סדר בבית מפאת הצפיפות,

אבל אז זה לא הפריע לאף אחד, משום מה.

האמת היא שכבר אין לנו כוח פיזי ,אז אחד הבנים לקח על עצמו כל שנה..

לעומת זה  אבי ,לא הסכים ללכת לאף בית, אמר:-

"כל עוד אני חי אני עורך סדר רק אצלי" וכך היה.