יצירות אחרונות
לך (1 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -26/04/2024 18:10
הרעיה - ובנות ציון/ אהובה קליין (c) (1 תגובות)
אהובה קליין /שירים -26/04/2024 15:28
לחיות את החלום (3 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -26/04/2024 10:11
קְלַיְדּוֹסְקוֹפּ שֶׁל גְּוָנִים (3 תגובות)
אביה /שירים -26/04/2024 07:56
פַּעַם הַכֹּל הָיָה אַחֶרֶת🌹🌹🌹 (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -26/04/2024 04:47
היצירה שבתוכנו (1 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -25/04/2024 22:01
שיר השבוע - מֶסִּי , רוֹנַלְדּוֹ (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -25/04/2024 22:00
חיים בהבלחות (5 תגובות)
רחלי ג. /שירים -25/04/2024 21:43
הספקטרום של האותיות (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -25/04/2024 21:33
שירים
זיכרוןהם רודפים אחרי, כמעט
משיגים אותי, ואני רץ יותר מהר ויותר מהר. בדרך אני מאבד את המוח, אין זמן לקום ולאסוף
אותו, באדישות אני רואה את הזיכרונות, החלומות ,התקוות והרגשות נעלמים לאט לאט
ותכף יעברו אל אדם אחר. אני מגיע לצוק ובדרך רואה שאריות שבורות מהחיים
שלי, אני אוסף אותם במהירות, חלק מהחיים שלי אני מקבל בחזרה, השאר נמחק. מצחיק
שדווקא את הרגעים הקטנים אני מקבל בחזרה, לא את הפעם הראשונה שאמרתי למישהי שאינני
זוכר 'אני אוהב אותך' או אולי היה לי אח אבל לעולם לא אדע. דווקא קיבלתי את הפעם
ההיא שהילדים ברחוב הרביצו לי עד שכמעט התעלפתי, קיבלתי בחזרה את המשחק היחיד
שהפסדתי בכדורסל וזיכרון קטן ממשהי שזרקה אותי. ובאוויר, בלתי ניתנים להשגה, כל
הדברים החשובים. היום הראשון בכיתה א' עובר לידי ואני מתחיל להיזכר במורה שלי ואז
הוא מתנדף, אני רואה את ההורים שלי ואותי מצטלמים באיזה אירוע ואני מחזיק ביד ילדה
קטנה, כנראה אחותי ואז הוא נעלם. הזיכרון של הילדים
שמרביצים לי חוזר ומכאיב, הקריאות שלי לעזרה ופרצופים עלומי שם עוברים ומתעלמים. כבר
לא נשאר לך דבר, רק ריקנות מכוערת מפנים, זה כל מי שאתה עכשיו, הם
נוגעים בדיוק בנקודה הרגישה. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |