אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 134 יוצרים
חיפוש
זכר
תאריך לידה: 6/3/1954
אמן יוצר - יו״ר אגודת המאיירים בישראל - השתתפתי מעל 50 תערוכות בארץ ובעולם - מתוכם מעל עשר אישיות. רישום בעט, תחריטי נחושת, חיתוכי לינוליאום, עבודת קרמיקה ופיסול באבן, עבודה בתלת מימד, ציור באקריליק וכן כותב שירים לאיורים. פרשתי ב2007 ממרכז הפיתוח בחיפה של חברת אינטל ישראל לאחר 30 שנים, שם שימשתי כמהנדס תוכנה בכיר.
E-Mail:
אזור מגורים: חיפה, אחוזה
קישור לאתר אינטרנט:
תאריך כניסה אחרון:
05/07/2018 10:43:06

נושא: יסוד האושר .

 
העלתה לדיון:
נורית ליברמן.

 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
מחווה לשיר "כלניות" של המשורר נתן אלתרמן במלאת 100 שנה להולדתו - יודי מרטון שירים (23/12/2010-08:42) 1062 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה

ניתן להצביע על הציור בכדי לראותו בגדול
 
כלניות - 100 שנה למשורר נתן אלתרמן
אקריליק על בד - 220 על 160
עבור תערוכה לזכרו בבי"ס הריאלי העברי בחיפה - תיכון אחוזה

 

מילים: נתן אלתרמן
לחן: משה וילנסקי
שנת כתיבה: 1945
שנת הלחנה: 1945

הָעֶרֶב בָּא. שְׁקִיעָה בָּהָר יוֹקֶדֶת.
אֲנִי חוֹלֶמֶת וְרוֹאוֹת עֵינַי:
הַגַּיְאָה נַעֲרָה קְטַנָּה יוֹרֶדֶת
וּבְאֵשׁ כַּלָּנִיּוֹת לוֹהֵט הַגַּיְא.

אֶת הַפְּרָחִים לִצְרוֹר הִיא תְּלַקֵּט לָהּ,
וּבַשְּׁבִילִים הַמִּתְכַּסִּים בְּטַל
אֶל אִמָּא הִיא נֶחְפֶּזֶת וְקוֹרֵאת לָהּ:
הַבִּיטִי מַה הֵבֵאתִי לָךְ בַּסַּל!
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.

שְׁקִיעוֹת בָּהָר תִּבְעַרְנָה וְתִדְעַכְנָה,
אֲבָל כַּלָּנִיּוֹת תָּמִיד תִּפְרַחְנָה.
סוּפוֹת לָרֹב תֵּהֹמְנָה וְתִסְעַרְנָה,
אַךְ מֵחָדָשׁ כַּלָּנִיוֹת תִּבְעַרְנָה.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.

שָׁנִים עוֹבְרוֹת, שׁוּב הַשְּׁקִיעָה יוֹקֶדֶת.
הַנַּעֲרָהּ גָּדְלָה, יָפְתָה בְּלִי דַּי.
הִיא אֶל הַגַּיְא עִם בְּחִיר-לִבָּה יוֹרֶדֶת
וְשׁוּב כַּלָּנִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בַּגַּיְא.

מוֹשִיט אֵלֶיהָ בְּחִיר-לִבָּה יָדַיִם
וְהִיא, צוֹחֶקֶת וּטְלוּלָה מִטַּל,
אֵלָיו לוֹחֶשֶׁת בֵּין הַנְּשִׁיקוֹתַיִם:
הַבֵּט נָא, מָה אָסַפְתִּי פֹּה בַּסַּל!
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.

שְׁבוּעוֹת הָאַהֲבָה, הוֹי, תִּשָּׁכַחְנָה,
אֲבָל תָּמִיד כַּלָּנִיּוֹת תִּפְרַחְנָה.
כִּי הַשְּׁבוּעוֹת כָּלּוֹת כְּמוֹ עָשָׁן הֵן,
אַךְ הַכַּלָּנִיּוֹת תָּמִיד אוֹתָן הֵן.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.

שָׁנִים עָבְרוּ. שְׁקִיעָה בָּהָר יוֹקֶדֶת.
הַנַּעֲרָהּ כְּבָר סָבְתָא, יְדִידַי.
הִנֵּה כְּבָר נֶכְדָּתָהּ לַגַּיְא יוֹרֶדֶת
וְשׁוּב כַּלָּנִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בַּגַּיְא.

וּכְשֶׁקּוֹרֵאת הַנַּעֲרָה אֵלֶיהָ:
הַבִּיטִי סָבְתָא מַה הֵבֵאתִי לָךְ -
מִצְּחוֹק וָדֶמַע זוֹהֲרוֹת עֵינֶיהָ
וְהִיא זוֹכֶרֶת שִׁיר מִזְמוֹר נִשְׁכָּח:
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.

כֵּן, הַדּוֹרוֹת בָּאִים חוֹלְפִים בְּלִי גֶמֶר,
אַךְ לְכָל דּוֹר יֵשׁ כַּלָּנִית וָזֶמֶר.
אַשְׁרֵי הָאִישׁ, אִם בֵּין סוּפוֹת וָרַעַם
פָּרְחָה הַכַּלָּנִית לוֹ, לוּ רַק פַּעַם.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
הערב בא. שקיעה בהר יוקדת.
אני חולמת ורואות עיני:
הגיאה נערה קטנה יורדת
ובאש כלניות לוהט הגיא.

את הפרחים לצרור היא תלקט לה,
ובשבילים המתכסים בטל
אל אימא היא נחפזת וקוראת לה:
הביטי מה הבאתי לך בסל!
כלניות,
כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות.
כלניות,
כלניות,
כלניות מטוללות חינניות.

שקיעות בהר תבערנה ותדעכנה,
אבל כלניות תמיד תפרחנה.
סופות לרוב תהומנה ותסערנה,
אך מחדש כלניות תבערנה.
כלניות,
כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות.

שנים עוברות, שוב השקיעה יוקדת.
הנערה גדלה, יפתה בלי די.
היא אל הגיא עם בחיר-ליבה יורדת
ושוב כלניות פורחות בגיא.

מושיט אליה בחיר-ליבה ידיים
והיא, צוחקת וטלולה מטל,
אליו לוחשת בין הנשיקותיים:
הבט נא, מה אספתי פה בסל!
כלניות,
כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות.
כלניות,
כלניות,
כלניות מטוללות חינניות.

שבועות האהבה, הוי, תישכחנה,
אבל תמיד כלניות תפרחנה.
כי השבועות כלות כמו עשן הן,
אך הכלניות תמיד אותן הן.
כלניות,
כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות.

שנים עברו. שקיעה בהר יוקדת.
הנערה כבר סבתא, ידידי.
הנה כבר נכדתה לגיא יורדת
ושוב כלניות פורחות בגיא.

וכשקוראת הנערה אליה:
הביטי סבתא מה הבאתי לך -
מצחוק ודמע זוהרות עיניה
והיא זוכרת שיר מזמור נשכח:
כלניות,
כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות.
כלניות,
כלניות,
כלניות מטוללות חינניות.

כן, הדורות באים חולפים בלי גמר,
אך לכל דור יש כלנית וזמר.
אשרי האיש, אם בין סופות ורעם
פרחה הכלנית לו, לו רק פעם.
כלניות,
כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות.



חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  פתח תגובות ציור מרשים כמחווה למשורר דגול. / גלי צבי-ויס 23/12/2010 [ מס' תגובות : 4]
    התערוכה תכלול גם שיחזור של קפה "כסית" על ידי קפה גרג... - את מוזמנת ברצון.... - פתיחה ב05/01/11 / יודי מרטון 23/12/2010
    נהדר, שיהיה בהצלחה. הכנס את ההזמנה סמוך למועד לאתר ואני אנסה להגיע. / גלי צבי-ויס 23/12/2010
    התערוכה כבר צוינה בהרבה עיתונים - הולכת להיות לה חשיפה טלוויזיונית בערוצים העיקריים... / יודי מרטון 23/12/2010
    זה ממש מעולה. אז זו תהיה הצלחה בטוחה! / גלי צבי-ויס 23/12/2010
  פתח תגובות איזה יופי כל הכבוד ממש מרשים / אורנה 23/12/2010 [ מס' תגובות : 1]
    תודה, קראי את התכתובת ביני ובן גלי - אפרסם הזמנה לתערוכה... / יודי מרטון 23/12/2010
  פתח תגובות ציור מקסים לשיר נפלא / דויד סמוכה 23/12/2010 [ מס' תגובות : 1]
    תודה - אבל שמת לב שהןא לא כל כך חינוכי היום - לקטוף פרחים ? רחמנא ליצלאן... / יודי מרטון 23/12/2010
  פתח תגובות זה השיר שאבי זל אהב וגם אני-עד היום-ריגשת אותי עד דמע-הציור מהמם-שבת שלום ממני / מרים מעטו 23/12/2010 [ מס' תגובות : 4]
    תודה, ואני יכול לשים את הציור ברזולוציה גבוהה בgoogle docs באם תרצי להדפיס אותו... / יודי מרטון 23/12/2010
    אשמח מאוד ואני אודה לך מקרב לב-תודה-מרים / מרים מעטו 23/12/2010
    גשי לקישור הבא ועשי DOWNLOAD / יודי מרטון 23/12/2010
    תודה מעמקי הלב יודי יקר-ושוב הציורמדהים-אגב גם לי יש בן צייר שמצייר ניפלא / מרים מעטו 23/12/2010
  פתח תגובות השיר מוכר ואהוב...הציור משהו משהו...כאילו בתלת מימד,שאפו לך. / משה עדן © 23/12/2010 [ מס' תגובות : 1]
    תודה, הרבה עבודה - סיפוק אדיר !!!! / יודי מרטון 23/12/2010
  פתח תגובות שרה, הגדולה בזמרות - שושנה דמרי / גדי רוטשטין 23/12/2010 [ מס' תגובות : 1]
    תודה, יש לי שיר מחווה לשושנה דמארי - להזכירך עיין בקישור הבא / יודי מרטון 24/12/2010
  פתח תגובות ליודי היקר. / אהובה קליין 24/12/2010 [ מס' תגובות : 2]
    אלתרמן היה משורר דגול ! מגיע לו הציור וההשקעה ! / יודי מרטון 24/12/2010
    מסכימה איתך. / אהובה קליין 24/12/2010
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית