|
"אמא! החלטתי, אביר! אני רוצה אביר!"
רון צועק לאמא שתשמע עד המטבח את הרעיון הכביר.
"זה נפלא חמודי! רעיון גאוני, אולי תלבש את התחפושת מלפניי שנתיים, זה יהיה חסכוני!"
מה היא חושבת לעצמה?? תחפושת ישנה?מה היא חושבת שהוא??אפרים העני מכיתה ה' שנייה??
"אוי! לעזאזל אמא, התחפושת הישנה מלאה בקרעים!אל-פחד לא נורא!נקנה חדשה בכפר השעשועים!"
ורון יצא מלפני רחבת הכיתות בשריון קשקשים וגלימת מסעות.
המגן מעוטר בסמל "אבירי הדרקון" וגבר מי שינסה לעקוף אותו בטור לגילוח בלון,
בידיו הוא מחזיק להב-פלסטיק באורך חצי מטר, איתו כבר הספיק לפוצץ שלושה בלונים מהיד של אסתר,
הוא צועד להתקיף את המלך אחשוורוש הבא, הוא מניף את החרב מישר הגלימה ו...מה??!?
ממש ממול, בקצה הרחבה, מהלך אביר זר, מאיים, קומתו נשגבה!!
על גופו הוא עוטה שריון של קרטון ובידו השמאלית מחסה של פחון.
החרב היא צלב-עץ מעורר חרדה וסיר המרק משמש כקסדה.
ובמבט מדוקדק הוא מגלה בפליאה, זהו אפרים העני מהכיתה המקבילה!
אז עכשיו רון מאד מתוסכל, אביר האשפתות גונב לו ת'קהל!
בלי לחשוב יותר משתי שניות, סר-רון מסתער על אביר האשפתות!
את העומד בדרכו הצידה מעיף, את הרחבה הוא חוצה, את החרב מניף
ומהלומה אסטרטגית, בכוח מוחץ, הוא מנחית ישר בחרב העץ!
אך רק רגע, מה פה קרה?! העץ לא נשרט וחרבו נשברה!!
כל הילדים מסביב מתכנסים מצביעים על רון ועליו צוחקים,
רון הגאה לא נשאר חייב, מרים הוא מייד אגרוף נעלב, אך מחליק על גלימתו ונופל על אחוריו.
אפרים מגיע, את הקהל מפזר, נותן לו יד וגם לקום הוא עוזר,
ובחיוך נעים אצל רון הוא נותן את חרב העץ ואת פח המגן.
שנה הבאה, בחג התחפושות, רון כבר יודע, הוא רוצה להתחפש לאביר אשפתות.
|
יצוא ל-Word
שלח לחבר
גרסה להדפסה
/
/
/
/
שובבוהיום הוא סולטן.