אומרים שאני לא מתאים לכל המסגרות

אומרים שאני לא מתאים לכל המסגרות
אומרים שאני לא יכול באמת לראות
את היופי שבוקע מאורות מסנוורים
את העומק שנובע מדברים מאתגרים

אומרים שאין לי רצון להתקדם
שאני נשאר עם הדעה הקדומה ורק להם
יש את המפתח לחיים נכונים
הם אומרים שאני והם לא מתאימים

הם מספרים שלא תמיד היה הדבר כך
שפעם הייתי שונה אבל אח"כ זה נשכח
ואולי אני מסוגל להבין מה הם רוצים
אבל אי אפשר לחיות את החיים עם חוצצים
שמפרידים בין כל העולמות הבלתי מוגדרים
נמאס לי לנסות כל פעם להרים
שאריות של ידע והבנה שנמחקים
ומי בעצם יכול לעזור לנזקקים?

אז אם הם מבינים את כל זה
איך לא קם האחד
שיכול לרפא אותי
ולתפוס אותי ביד
להוציא אותי מהבור
שנשאבתי לתוכו
לצבוע את השחור
ולהביאני אל החוף