חזרה ליצירות
שירים

נרדמה התחושה

עקרבית | (12/08/2009 16:41) | 40 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
59.jpg
השעה 4 לפנות בוקר ואני לא מצליחה לישון,
אני כל כך עייפה וזה לא בגלל שלא ישנתי כבר כמה לילות.
המצב הזה עושה אותי במצב כוננות,
העיינים נפולות, הראש צנח מטה והגוף זרוק לצדדים.
אין לי מנוחה, אבדה לי התחושה.
אני סחוטה מהדמעות, אני עייפה מהצרות.

הראש שלי מתפוצץ והלב שלי לא רגוע,
אני כל כך חלשה, אני כל כך אבודה
אני צריכה מנוחה מהמחשבות
אני צריכה שיהיה לי סיבה לחיות.
הפחדים רק מתגברים.

הייתי רוצה לרוץ החוצה לרחוב השומם ולצעוק כמה
שאני אוהבת אותך ושאני זקוקה להרגשה חמימה..
אני זקוקה שמישהו יבטיח לי שהכל יהיה בסדר,
שמצבך ישתפר ואני לא אדאג יותר.
אני מתוסכלת, מפוחדת ודואגת,
שלא תעלמי לי, שלא תרגישי רע,
שאני לא אמצא אותך במצב דממה.
אני לא מסוגלת להסתכל עלייך, אני חייבת להיות חזקה בשבילך,
את אחת והיחידה שלה אני זקוקה,

אם יש מישהו ששומע שם למעלה...
אז שיתן לי כוח ותקווה,
תעשה משהו, אני לא רוצה לאבד אותה.

אין לך לב?...
זה מצב מאוד מייגע וכואב.
אני על ברכי, בוכה ומתחננת,
אל תיקח את אמא שלי לעולמך, היא לא צריכה להיות קרובה אלייך.
יש לה פה חיים ואנשים שמאוד אוהבים אותה.
ילדים, נכדים, חתנים ואני...

אני זקוקה לה, בשביל להתעורר כל בוקר עם לב רגוע,
בשביל להמשיך לרצות לחיות,
אל תחסל אותי, אל תחנוק את נשמתי.
אני מיוסרת ואובדת עצות, מנסה להתחנן אליך,
שתעשה בשבילי כמה טובות,
אל תיקח לי אותה, אני אהיה אבודה.
ליבי יוצא אלייך, אני משפילה את מבטי ומחזיקה את ליבי...
מנסה להתאושש מהסטירה ומהמחלה שנפלה עליה,

אל תרצח את ליבי... אל תיקח את אימי.


-מה אני אגיד לכם, זה אמיתי.


תגובות

חזרה ליצירות