למענך

לאן נעלמו הגומות שמופיעות עם חיוכך

לאן נעלמו השיחות שהיו כה ארוכות

לאן גופך רוצה לברוח כשאת ליד בעלך

למי הלב שלך קורא  בעודך..

ממי הוא מתרגש

מי לוקח אותך ממני

הפחד משתלט על כל גופי , רוצה לברוח מפחדי

שלא אראה עוד את גופך העירום

שלא אשמע עוד את נשימותייך

שלא אראה את חיוכך

שלא אשמע את צחוקך שרק מהדהד בראשי  

תתעופפי פרפר יפה שלי

תמונתך שמסתכלת עליי כל לילה

גורמת לי להיזכר בכל רגע איתך

הדמיון שלי בוגד בי  רואה אותך במיטתי שוב איתי

וליבי השבור כמו מת

למענך אברח ממך

תפרחי תלמדי תיכווי תאהבי תזכרי..

שאת האישה שלי..