תגיד,

אתה אי פעם עצוב?
מדוכדך? לא בסדר.
תגיד,
אי פעם כואב לך
שאתה שוכב על הרצפה הקרה בחדר?
תגיד,
איך זה שכולם נראים טוב
והרוע צומח לי מתוך הלב
הדמעות שלי זולגות במורד הרחוב
וכבר אמרתי שאני אוהבת אותך? אל תתלהב.
ואיך זה שתמיד אני היחידה שלא מוותרת
ואיך זה שתמיד היא רק מדברת ואומרת
שמתישהו, בזמן אחר מעכשיו, יהיה לנו טוב
וזה תמיד אהבה, וזה תמיד מסובך, לאהוב.

ומתישהו בזמן אחר, אבל עדיין שנות אלפיים
היא תוכל להרגיש אותך. מוחשי, אבל לבנתיים...

[כ"כ טעונה רגשית בזמן האחרון]