בלדה לאלי - במלאת 30 למותו של חבר

הבלדה לאלי

כתב: שרון שפירא

נפגשו בניכר

על כוסית של שיכר

את טירוף החושים הוא זכר

כשלארץ הוא שב

רק עליה חשב

איך גופה נח לו בין זרועותיו

אל לנו לשאול

את יגון השאול

מדוע בא לבקר אתמול

כל שלנו נותר

בגרון קצת ניחר

לוודא את בוא המחר

כעבור כשנה

הם ערכו חתונה

היא הייתה בשבילו מתנה

כשלפתע החל

הפיחות הזוחל

עת "מלאך" בגופו התנחל

אל לנו לשאול

את יגון השאול

מדוע בא לבקר אתמול

כל שלנו נותר

בגרון קצת ניחר

לוודא את בוא המחר

כשנה בו קינן

אותו מסתנן

לפגישה עד אין קץ התכונן

עד בלילה אחד

בו נותרה היא לבד

כי האל אז קרא לו לעד

לזכרו של חברי "אלי אלדר"

שנפטר בגיל 45 מסרטן הלבלב בצאת חג השבועות האחרון

יהי זכרו ברוך

ולאשתו מירה אנחמך

הוא אינו רואה אבל מזלו רואה

כסי את הנר, והוא יאיר טוב יותר

כי חושך לא מגרשים במקלות, רק עם אור

ולא רק זאת אלא שמעט מן האור דוחה הרבה מן החושך

או אז יותר עיניים, רואים יותר אור בקצה המנהרה

רק זכרי שלפעמים האור בקצה המנהרה

יכול גם להיות אור הרכבת שבאה לדרוס אותך