שירים

"חיבוק"

והעור עודו ממולל

קרעי חיבוק תפל,

נושא ברוחו ריחו,

כמו סבכה לכמיהת

הבשר, שטבעה

בחלל הריק.

ובצל ההרהור

מושלג ושומם,

מנתרים אברי זיכרון,

חלולים,

חסרי גוון.

 

תגובות