אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 197 יוצרים
חיפוש
השעה חצות, יום חדש, מניין שעות חדש, מתחילים מאפס. וחושך, חושך גדול מסביב. אני סופרת שעה אחת שתיים שלוש ונרדמת וטוב שכך. אני את יומי החדש אתחיל כשהכול בחוץ יבהיר. פותחת חלון, פותחת תריס ווילון נותנת לאור לשטוף את היום, ללטף כל פינה כל רהיט וכרית, לטייל על קירות בין תמונות ודמויות. והצל משחק מנסה לגרש, נוגע לא נוגע באור שבלב.
אזור מגורים: @@@@
תאריך כניסה אחרון:
15/03/2015 21:20:44

נושא:  כתבה הסופרת
 ג'נט וינטרסון.
 
העלתה לדיון:
נורית ליברמן.

 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
מחר אנחנו נוסעים - חיריק וקמץ גם סיפורים (25/3/2008-18:30) 2555 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה

לילה, חצות וחמש דקות

מחר אנחנו נוסעים. שלוש נשים חברות טובות ועוד שני בעלים גבוהים. בעל אחד ינהג , בעל שני יישב במושב הקדמי. ואנחנו שלוש נשים חברות טובות נשב במושב האחורי .מצפה בכליון עיניים, מקווה שירד גשם, המון גשם, גשם מצופף אנשים בין מרפסות הבתים, מטריות צבעוניות , תחנות אוטובוס שוממות. הצפיפות טובה מחממת, יש רצון משותף שאף אחד לא ממש החליט עליו להסתתר מפניו. זה הגשם, המחבר בין אנשים המבקשים להשאר יבשים. ואני רק להרטב שאלה נפשי לתת לטיפות ללטף את פני את כפות ידיי, להספג בבגדים ולהגיע לגוף בליטוף רטוב.

 

22/12/07

 

המוזיאון הצ'רקסי בכפר קמא

בוקר שישי שטוף שמש ואנחנו בדרכנו לכפר תבור. שלוש חברות טובות ושני בעלים גבוהים. אחרי ארוחת בוקר משביעה, אחרי ששרה התענגה עם כל נגיסה בלחם החם טבול בריבה, המשכנו בנסיעה. בדרך לכנרת , בין כפר תבור ליבניאל, מצאנו את כפר קמא, כפר צ'רקסי של אנשים יפים מן הקווקז. פגשנו בזוהר ששמח ללוות אותנו בביקור במוזיאון הכפר. עלם חמודות, שיער עבות וכפות ידיים מרשימות. התבוננתי בו מהופנטת , כל תנועה, מבט, הינף יד היה לי כקסם. סיפר על אבותיו בהרים של צפון – מערב קווקאז, על המאבקים בין השבטים ועם עמים שכנים. על הדרך  אל לב הנשים, החיזור ארוך השנים, חטיפת הכלה.  וכשהגיע הרגע בו תיאר את ערב הכלולות המעמיד במבחן איפוק כל גבר צעיר ומכריח אותו להתיר את מחוך שמלת אהובתו , קשר אחר קשר אחר קשר, מלאכה שאורכה כשעה וחצי, חשתי בגופי שלי את העונג של אצבעות רוטטות מתירות, את הרעד האוחז בגו, את נשימות האהוב, את הציפייה למעשה האהבה.

חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  פתח תגובות סיפור אירוטי חושפני ומסעיר / תו רוֹן 25/3/2008 [ מס' תגובות : 1]
    / חיריק וקמץ גם 25/3/2008
  פתח תגובות הקטעים כתובים יפה, אהבתי / Lidor 25/3/2008 [ מס' תגובות : 1]
    / חיריק וקמץ גם 26/3/2008
  פתח תגובות מאוד עדין ויפה / Lego 26/3/2008 [ מס' תגובות : 1]
    / חיריק וקמץ גם 26/3/2008
  פתח תגובות בצל הגיאוגרפיה של הרי / חנה הילמן 26/3/2008 [ מס' תגובות : 1]
    / חיריק וקמץ גם 26/3/2008
  פתח תגובות הצפייה למעשה האהבה / גלי צבי-ויס 26/3/2008 [ מס' תגובות : 1]
    / חיריק וקמץ גם 26/3/2008
  פתח תגובות איזה יופי ניצה. סיפור שמעביר את התחושות / שלי שלי 26/3/2008 [ מס' תגובות : 1]
    / חיריק וקמץ גם 26/3/2008
  פתח תגובות סיפור יפה, ממש להרגיש מה שקורה שם. / רותי פיש 29/3/2008 [ מס' תגובות : 1]
    / חיריק וקמץ גם 29/3/2008
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית