שירים

דא עקא

 

 

כן. אין בחוקותיי

מידות אנוכיות.

כאב בלב סובבני

לא נסתר ממני,

אף לא מתגוננת נגדו

בחוכמה העיוורת,

לא מסתבכת בשקרי

השכל הישר,

אשר יוקד בגבולותיו.

 

רק ליבי –

רועני,

שופטני

על מעשיי,

על אמיתותיי,

על אמונותיי -

זורם כתפילה

למרומים

ובין המתוק והמר

זולג ומצמיח

פרחי אהבה.

 

ורק הוא נענה

בבוא זמן

האמת –

 

תגובות