פוסטים

ה ט י א ר ה

הָטִיאָרָה

נסים  פרנקו

(מוטי אידיוטי)

 

קיץ, חופש גדול, שעמום וּמַחֲנָק, מצאנו,עושים טִיאָרָה, לנצל את משבי הרוח של אחה"צ.הולכים לקנות ניר משי צבעוני, חוט שְׁפַּאגָאט לפחות 200 מטר,ומחפשים

סמרטוט מתאים עבור איזון הכובד.

קופצים על עגלה עם סוס שנוסעת ליפו- גבול בת-ים, שם ישנו שדה קטן עם נחל

במרכזו, הרבה קני סוף ( בּוּסִים) חותכים כמה יבשים, ותופסים עגלה חזרה.

ברח' קוֹרְדוֹבֵירוֹ היה מִגְרָשׁ בין שני בתי מגורים בני 4 קומות, המקום בו היינו

עושים את מדורת ל"ג בעומר, שם, ליד הקיר היה מקום מוּצַל, והתיישבנו לעבוד.

בָּצַעְנוּ את קני הסוף לשני פַּסִּים דקים והוספנו עוד פַּס אחד, קבלנו X ועוד

אחד באמצע, באורך 1,5 מטר כל פס. במרכזם לִפָּפְנוּ פְּקַעַת חוט שְׁפַּאגָאט וקשרנו

כמה קשרים חזקים ומתוחים והותרנו חוט מתמשך לִכְדֵי 0.60 ס"מ, כדי לקשור

אל קצהו את פקעת החוט לִמְעוֹף הָטִיאָרָה למרומים.

אל קצוות הָבּוּסִים קשרנו חוט שְׁפַּאגָאט מתמשך מקצה האחד לשני סביב, וקשרנו.

הנחנו את "הָרֹאשׁ" של הָטִיאָרָה על אחד מניירות המשי הצבעוניים וגזרנו משולשים

בהתאם לַמִרְוָּחִים אשר בין צלעות הָבּוּסִים, שלחנו את מוטי שיביא מֵאִמּוֹ קמח

ומים לעשות דבק, הוא חזר וקיבל מכות מכולם. הדבק היה דליל מאד, הלך שוב

והביא עוד קמח, בעזרת דבק זה, הדבקנו את משולשי הניירות בכל פעם צבע שונה

( היו שלושה צבעים, אדום צהוב וירוק ) ובכך סגרנו את "רֹאשׁ" הָטִיאָרָה, כשאנחנו

עושים נֶקֶב במרכז, כדי להשחיל את יתרת החוט היוצא מן הַטַּבּוּר.

עשינו משולש של חוט בין שתי צלעות בּוּסִים כדי לִיצוֹר זנב לְשִׁיוּוּי משקל של ה"רֹאשׁ" בעת הַמָּעוֹף, והותרנו כ-4 מטרים חוט לְזָנָב, פְּרָט לִמְשׁוּלָש הַחוּט הַקַּיָּם.

הדבקנו ניירות על כל החוטים הגלויים, כך שכל הָטִיאָרָה הייתה עטופה בניירות

הצבעוניים. לִקְצֵה חוט הזנב, קשרנו את הסמרטוט, שוב לשיווי משקל, הָטִיאָרָה

הייתה חייבת להיות נִיצֶבֶת בלא לזוז או לִסְטוֹת באויר, על רקע התכלת הבוהקת.

לכל טִיאָרָה היה סמרטוט בצבע אחר. לזיהוי מרחוק.

היו גם כל מיני קישוטים כמו, פרפרים, כוכבים, סמל המדינה, או פנים של ירח

ושמש, פרצוף מוציא לשון,  מכל סוגי השטויות של אז.

וכעת, היה עלינו לחפש גג ומשם להעיף את הָטִיאָרָה. מוטי היה הראשון שהתנדב

לומר לאימו שאנחנו עולים לגג שלהם, כי הוא היה גר בקומה רביעית על הגג, ומעל

הגג היה הגג שהיינו צריכים לעלות בעזרת סולם, ואז היינו כאילו בקומה חמישית.

הגובה מעל לכביש היה בערך 25 מטרים, לא היה מַעֲקֶה אָז לַגַּגּוֹת, אולי 30 ס"מ.

מי שֶׁמָּעַד כבר לא חי, נמרח על הכביש.( מה שֶׁנִּקְרָא עַל גַּגּוֹת פְלוֹרֶנְטִין )

אצל מוטי על הגג היו הרבה בָּרְזְלֵי זוית תקועים בַּבֵּטוֹן, אליהם היינו נוהגים לקשור

את חוט הָטִיאָרָה, אם רצינו ללכת לאכול או משהו אחר,לְהַשְׁתִּין הָיִינוּ מַשְׁתִּינִים

מֵהַגַּג לְמָטָּה, לָרְחוֹב, אוֹ לַמִרְפָּסוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ לְמָטָּה.

עלינו לגג של מוטי, והעפנו את המוצר המוגמר פאר יצירתנו.

מִשְׁהֶחֵלָה הָטִיאָרָה לתפוס מרחק באויר, החזקנו את סליל החוט חזק מאד ושחררנו

חוט מהר, הָטִיאָרָה משכה אותנו ממש בחוזקה, עד שהיינו חייבים לקשור את החוט

לברזל הַזָּוִית היציב. התענגנו על מְעוּפָהּ, אורכה היה כ-6 מטרים והיא נראתה כגודל

גפרור.ההשקעה הייתה כדאית, במיוחד שלא לקחנו מהורינו אפילו גְּרוּשׁ, כי הכסף

שלנו בא מאיסוף נחושת וְצִינְק שמכרנו בשוק הפשפשים של שנות החמישים.

בפעם הבאה, אם תרצו,אכתוב על אופן הכנת הַ" קִיפְקָּה ", גם כן סוג עפיפון.

אז, גם מכרו עפיפונים, אך הם היו יקרים לנו והיו גם מכוערים מדי.

תם.

תגובות