פוסטים

חג השבועות מתקרב , אז קצת זכרונות

 חג השבועות אז והיום

החג נקרא בערבית -עיד לזיירה, חג הטיולים,

אבל לא סתם טיולים, לרוב היה זה הזמן בו הלכו לקברי צדיקים,

כמו עזרה הסופר ויחזקאל הנביא ועוד.

אם זה בעיר אחרת היו שטים בסירה או במונית.

לא זכור לי שחגגו בערב שבועות כי לרוב זה היה ערב בו היו מתאספים

וכל הלילה קוראים ברכות לנפטרים.

למחרת בבוקר היו אוכלים קהי, שזה  היה בערך כמו המלווח שמוכרים היום,

רק שאותו היו מכינים בבית בבוקר שבועות

.אני זוכרת את אמא שלי ששנים,גם בארץ. היתה מכינה לנו.

קמח ומים מערבבים היטב. מרדדים לעיגול, שמים במרכז גוש חמאה,

סוגרים ומשאירים לנוח.

אחרי כחצי שעה שוב פותחים את הבצק לעיגול ושמים חמאה במרכז ומשאירים לנוח מכוסה במגבת.

וממש לפי האוכל קורצים מזה עיגולים, משטחים מעט במערוך ומטגנים בחמאה.

זה היה נפתח עלים עלים וכל כך טעים.

עד היום אחותי מכינה לבד .

את זה  היו אוכלים עם סילאן , שזה דבש תמרים  או קמאר,

 שזה השמנת שעל החלב למעלה, אותו אבא שלי

היה קונה מערבים שמכינים כל יום טרי. .

זה היה המאכל הקבוע כל שנה בחג השבועות.

לעומת זה בארץ אנחנו חוגגים עם מאכלי חלב וגבינות בערב החג,

כל ערב שבועות כולנו מתאספים, עד לפני כמה שנים זה היה אצלנו  בבית והייתי מכינה הכל לבד.

בשנים האחרונות לרוב אצל הבת על הגג וכל אחד מכין ומביא משהו לסעודה.

איך חוגגים אצלכם את חג השבועות?

תגובות