שירים

מאסר



מאסר


שולחן נמוך

וָזָה מקריסטל

מפית תחרה

שוליה פרומים

גְּלַדְּיוֹלָה ארוכת גִּבְעוֹל

כמו מקל חובטים

פרחיה לעולם

לא יפתחו

נקטפה לטרם זמנה

קרני שמש

פוגעות בַּתְּרִיס

מציירות סורגים

על התקרה

היא יודעת שלעולם

כבר לא תצא מכאן

נדונה היא.


תגובות