היא הייתה פרח קיר - לפינת התפוח של נטע התמר

היא הייתה פרח קיר

התביישה להראות חמוקיה

עטפה את גופה בשׂמלת שׂק

ישבה במסיבה דחוקה אל הקיר

בחורים שעברו על פניה

לא הפנו אליה מבט

זוגות הסתחררו על הרחבה

המנגינה דיגדגה בכפות רגליה

הן נעו בתוך השמלה

אבל לא קמה לרקוד

התביישה

היא הייתה פרח קיר.

בלילה בתוך חלומה

לבשה שמלה שחורה צמודה

שנץ עמוק בצידה

וכשרקדה –

רגליה החטובות נראו בו

לכל אורכן

גופה התפתל התנועה חושנית

וגברים אחזו בה

מחליפים זה את זה

על רצפת הריקודים...

התעוררה, זיעה כיסתה את גופה

וחיוך נבוך על פניה.

הם היו שמונה סביב לשולחן

השיחה קלחה

סיפרו על ספר שקראו

לפילוסופיה גלשה השיחה

דיברו על קנט ועל קרקיגור

היא יכולה לספר להם כל כך הרבה

בתורתם כמו בים היא שוחה

ציטוטים של קירגקור ידעה בעל פה

התביישה

ועד שסידרה בראשה את המילים

ופתחה את פיה לדבר

השתנה הנושא

היא בלעה מילותיה ושתקה

גם מבט חפוז לא נשלח לעברה

הם דברו מעל לראשה.

בלילה בחלומה

נשׂאה מול השמונה

נאום חוצב להבות

דיברה על קנט

מדבריו של היידיגר ציטטה

וסיפרה על לייבניץ הרציונליסט

דממה השתררה סביב השולחן

הם נשאו עיניהם אליה

שותים בצמא את דבריה

מהסים את מי שמעז להפריע...

פקחה את עיניה

לגמה מכוס המים שליד המִטה

כי ניחר גרונה.