על חריטה וחרטה - לפינת התפוח של שמאי ארמן

על חריטה וחרטה

פניני חוכמה היו לסבתא מרגלית

כל לילה לפני השינה עשי חשבון נפש, אמרה

סקרי דברים טובים שעשית, לצד אלה שאת מביעה עליהם חרטה

והתנצלי. לא רק ביום הכיפורים. בכל יום ביומו.

הישמרי במילותיך, הוסיפה ואמרה, אלה נחרטות בלב, פוצעות

הוסיפה ואף סיפרה את משל האריה על פי שלמה המלך.

שנים חלפו, ודרך החיים נותרה בי כמורשת.

בעת האחרונה תוהה אני על הקשר בין חרטה לחריטה

על הפציעה הזו בלב המדמם, ועל כוחה של מילה.

ולצערי, ממה שאני רואה סביבי בכל אשר אני פונה

ספורים עד מאוד, מעטים הם האנשים המביעים חרטה כנה

תילי תילים של צידוקים וסיפורים אינספור – הם לעצמם מספרים

ואין חרטה.

עשיתי זאת אתמול לפני לכתי לישון ואני עושה זאת גם עתה:

אם פגעתי אני מתנצלת

אם מילה שאמרתי נחרטה ועדיין מדממת

אני מתחרטת.

סליחה!