שירים

החיים בצל המציאות

ברגעים של פחד, בעיתות של משבר, 
שהכול מסתבך והלחץ גובר,
שפתאום קצת חשוך והאור לא עובר,
ששקועה בעצבות והטוב מסתתר.

שכל צעד מדוד ואין נחמה,
שכל רגש מוקצן ומורגש בעוצמה.
בתקופה של חיפוש ובזמן מצוקה,
בחברה שבריק וטפל עסוקה.

בדרך לא דרך, בלי לדעת לאן,
בסימן שאלה במרחב ובזמן,
שכמיהה לא מושגת והלב מרוקן,
שבלבול מתפשט והרחוב שאנן.

בשקט כזה שצורם באזניים,
בלילות של שיכרות וצמא לקצת מים.
שהכל כבר נראה מטושטש בעיניים,
שהכוח הולך ואוזל בידיים.

במקום מאיים בו אבדה הפשטות,
בשיגרה שקוראת לשינוי מודעות,
שאין כבר אמת ונותרה הבדידות,
בחוסר אונים ובלי פתח מילוט.

בקליע בודד שהרג באחת,
באמון בתקווה שהלך ופחת
שחלום מתמוסס וגווע לאט,
ששבויה מרצון בכלוב הכמעט.

אז נזכרת ברגע שיש לי אותך
והכל מתגמד עד כדי שיכחה.

תגובות