Some days of my diary – the emigrant's prays/אלוירה קולודיצקי

יומני מסע של סבתי אלוירה קולודיצקי, בת 94, אחת מ112 ניצולות אוניית המעפילים סלבדור שאחזה בקרש, 5 שעות בלב הים השחור, ניצלה בנס והגיעה לחופי טורקיה-משם חזרה לבולגריה ומשם באונייה נוספת הגיעה לארץ ישראל. בארץ ישראל המסע לא תם ולאחר שנה וחצי בכלא עתלית בשלטון הבריטי - יצאה לחופשי וחזתה בהקמת מדינת ישראל ב-1948. הקימה בית ומשפחה בשנת 1949. כיום סבתא ל-5 נינים, 6 נכדים ואמא לשני ילדים. שתיבדל לחיים ארוכים. ואתם תהנו - אתם חוזים כעת בהיסטוריה:

-המקור נכתב בבולגרית-

24/11/1940

Varna, Bulgaria.

The wind blows in a foolish dance.

The waves of the black sea detonate in enormous  thunder.

Every emigrant's begs god for a quite sea and warm days.

A long way waits for us with a small bark in the stormy sea, until we should reach the cost

we were longing  for.

 

03/12/1940 – 12/12/1940

9 days in the open sea with the sail bark Salvador.

9 days of suffering and the hope to fulfill our dream.

 

12/12/1940

The last night.

Stormy sea, nightmares!

The suhlor  splitted on the rocks.

 The bark crashed.

Shouts for help! The cost is far for those who lost their last strength to fight,

 Unhuman efforts, the iron will to survive.

Most emigrants  drowned (238).

Only 114 escape the entel death.

 

1/1/1941 – ISTANBULL

We are prisoners.