כלוב זהב

כלוב זהב /  מרינה פרידמן

קרני שמש חודרות דרך ווילונות פרחוניים המכסים את הסורגים. משרתת מבוגרת מגישה סעודה על מגש כסף. ריח נעים מתפשט בחדר.

 - תוכלי, גברת, את חייבת כוח למחר.

נערה בחלוק ארוך המגיע עד רצפה שואלת באדישות:

-ומה יהיה מחר ?

 - מחר זה תורך , – משרתת מחייכת בציניות.

- תורי ל...

- להופיע לפני המלך, – שפחה מסיימת את המשפט המזעזע.

נערה נאנחת. מיום בו נלקחה בכוח יחד עם בנות רבות אל הארמון, היא ידעה, שתצטרך להיכנס לחדר שינה של מלך. כל ערב הוא מזמין אישה אחרת. ואין זה מפתיע, שמחר יהיה תור שלה.

עתה שיניה לועסות באיטיות אורז חם עם תוספת בשר וירקות. לכל מאכל, שמגיע לפה, יש רק טעם אחד – טעם של בדידות ועצב. היא נזכרת במאכלים פשוטים, שאכלה בביתה. בית...כמה אתה רחוק! האם אראה אותך שוב? האם אקרא מחדש בספרים, ששתיתי מהם בצמאה ? הם נשארו בעולם אחר. בעולם בו היא יכולה לבקר רק בחלומות.

- תסיימי את הצלחת. את אוכלת כמו ציפור, –  קולה של משרתת החזיר למציאות. "ואני באמת כמו ציפור הכלואה בתוך כלוב זהב" – חושבת נערה, אך מחליטה לשמור על שתיקה.

לפתע נשמעו צעקות  של שתי נערות "זו שרשרת שלי!"  "לא, זו שלי!" הוויכוח הלוהט יכול היה להמשך זמן רב, אך משגיחה מהרה להתערב. היא הכריזה:

- השרשרת הזו  לא שלך וגם לא שלך! היא של המלך! כמו כל רכוש בארמון. הלא שכחתן שגם אתן שייכות למלך?!

דממה כבדה שוב השתררה בארמון. כל נערה התכנסה בתוך עצמה.

שמש שוקעת. חושך מתחיל לעטוף את החדרים הקטנים. דלת נפתחת, ומשרת מסמן לנערה גבוה עם תלתלים שחורים להתקרב.

-תורך. מה תרצי לקחת אתך ?

נערה החלה לדקלם רשימה, בה היו עגילי זהב, שרשראות, שמות של תמרוקים, טבעות, שושנה לבנה לקשט את ראשה, ועוד... 

- שימי הינומה על פניך. משרתת תלווה אותך אל המקום, בו תמצאי את כל מה שביקשת. רק תזדרזי! המלך לא אוהב לחכות.

נערה יצאה מן החדר. צעדיה התרחקו. כולם ידעו, שהיא לא תשוב בחזרה. אם מזל יאיר לה פנים, תהפוך למלכה. ואם לא, תחיה את החיים של פילגש. כך או אחרת, לאחר הלילה הזה עליה לעבור אל חלק אחר של ארמון ולחכות להחלטה של מלך.

"מחר יהיה תורי"- המשפט הזה שוב ושוב חוזר אל אסתר, והיא לא מצליחה לעצום עיניה ."לא אקח עמי דבר".

היא חשה, שיום חדש, שיגיע מחר, יחצה את חייה לשתי תקופות : ל"לפני" ו"אחרי". בניגוד לרצונה היא תשתתף בתחרות על תשומת לב של מלך. תואר "מלכה" לעולם לא היה מושך אותה. את כל הפאר של ארמון אסתר הייתה שמחה להחליף בבית קטן עם גינה, בו עברו שנות ילדותה. בבית, בו היא הייתה מאושרת... נערה מתיישבת על מיטתה ומתחילה להתפלל בשקט. היא אפילו לא מסוגלת לדמיין את גודל אחריות המונחת על כתפיה.  מחר יפתח דף חדש לא רק בחייה, אלה גם בהיסטוריה של העם היהודי השוכן במדינות, שכבש מלך אחשוורוש. היא, נערה שלא אמרה את שמה אמתי ואת מולדתה, תצליח לבטל את הגזירה הנוראה של המן. וכל שנה ושנה יהודים יזכרו בה בעת קריאת מגילה הנקראת על שמה "מגילת אסתר".