מלבושים

את ,מודדת שמלה לבנה

אני ,כורכת לי תכריכים

את, רוקמת מצעיי תחרה לאהוב שנבחר

אני ,יודעת שלי אין  כבר מחר

אחותי הקטנה

אל תהיי עצובה

כי לי כבר היה מחר

האתמול שלי היה צבעוני

שמלתי היתה כשביל החלב

אהובי היה לי,ובמצעיי התעטף

אל תהיי כואבת

כי המחר שלי היה כבר אתמול

וימים רבים ידעתי

אני, כורכת לי תכריכים

ואת בשמלתך הלבנה

אחותי הקטנה.

צבעיי הלבן

את שתיינו חובק.