בראשית....אין קשר בין הדמויות למילים.

על דרכי עפר דרכתי לרמוס עשבי זימה שצמחו בדמיוני

בראשית הייתי צייד שכנות רכוב על לאמה לשאול מדוע

נושם אבק מדרכות מהול בחומצה והארץ פרוצה בפניי

רוח מכה בי עוטפת אותי אל חיקה רטוב כעת הלילה

יללות ירח צרחות הכוכבים מעליי מחרישות אוזניי

ואת חולפת מולי בחיוך רחב כאילו ולא היה דבר

צוחקת צחוק מלא שיניים צחורות ואת לבד

לוחשת מילים סתומות לנסיך שלא שרד

קוראת בקול ללילה שיבוא לכסותך

בשמיכת רחמים עבה לכסותך

על דרכי עפר דרכתי סומא את דרכי ללא תקווה

מילים חוצות את דרכי ללא היגיון

ואני מלחין את חיי מדמיונות של אחרים

זרים משוטטים בתוך מוחי מנסים לעזור

פרפרים שוקעים בשינה עמוקה בשערי שנשר

אלו פיסות עור אקרע עוד מגופי מבגדיי

קחי את נשמתי וגופי לכסותך מצינת החיים

קחי את הדמיון לתת לך חלומות בהקיץ

קחי אותי לפינת החדר והייתי לך לעציץ

כשתשילי בגדייך עירומה מבטיח לא להציץ