שירים

עצב בלתי מזוהה - שיר מס' 100

ואז הלכת, ואני לא הבנתי למה
וכנראה שלא אראה אותך יותר
ולמרות זאת, כמו גיבור בלב הדרמה
אני עוד מחכה ומשורר

כי מי אני, אם לא אותו פצוע
שידו כרותה, והוא עוד מתפלל
שיום יבוא, ומתוך הגעגוע
תצמח לו יד כמוה, בלי הבדל

אני יודע, זה לא משהו שעשיתי
ולא חשוב האם בסוף תחליטי
להשאיר אותי שבור כאן ותוהה
אולי את אהבה לא ממומשת
את כמו אוצר מאחורי הקשת
אך עזבת אותי עם עצב בלתי מזוהה

כי אני ההוא, העדין והמלודי
עם האהבה הבלתי אפשרית
ואם אשמע בלילה את הבוהמיין רפסודי
אזכר בך ואבכה אל הכרית

ואולי זו עוד טעות גדולה, לכתוב לך
ולא כמו תמיד, רק לשמור ביומני
אני רק רוצה לדעת ששם טוב לך,
ואם את מאושרת, גם אני

תגובות