בקופת האקספרס

 בקופת האקספרס מאת זיגי בר-אור

היא עמדה מאחוריי בקופת האקספרס,

יפה, גבוה, אולי בגיל ארבעים,

בידה שקית עם שני פריטים,

"תעברי לפניי, לי יש יותר

ואני לשום מקום לא ממהר"

הופתעה, חייכה ונענתה להצעה.

עברה מלפניי וכאילו לא בכוונה

נדחקה אלי בחוזקה בכל גופה,

ובי עבר בבת אחת זרם חשמלי

כאשר שדיה הזקופות נגעו בגופי.

שילמתי, ארזתי והנה ליד היציאה,

עמדה אותה אישה כאילו לי חיכתה,

ושוב הודתה, העזתי לשאול אותה:

"האוכל להעניק לך עוד טובה קטנה,

אני עם מכונית ולהציע לך הסעה?"

לא נראתה נדהמת ועם חיוך ענתה:

"בשמחה, אני גרה בשכונה רחוקה

והאוטובוס עובר רק בעוד חצי שעה."

בדרך לא דיברנו כמעט, המעטנו במילים,

הבנתי ששנינו עסוקים בפנטזיות וניחושים,

רק אמרתי ששמי זיגוש, משכונת הוורדים,

היא הציגה עצמה, יפית, משכונת האורנים.

"עצור, כאן אני גרה, בדירת הקרקע הקרובה,

לא יודעת במה להודות לך על הטובה"

ואז הבנתי מה בסך הכל היא רוצה,

ובצעדים מהירים אחריה לדלת דירתה.

אבל לא הוציאה מפתח ובפעמון צלצלה,

כאשר בפתח עמד גבר שנראה מופתע

אך היא הסבירה לו מיד מה שהיה,

נישקה אותו על שפתיו בחוזקה

והבנתי מיד שזה לבטח בעלה,

"בוא תכנס תשתה איתנו קפה

אתה כזה חמוד ונשמח אם תענה."

"לא לא, תודה, כעת אני כבר ממהר

יש לי עוד המון דברים לסדר."

נסעתי משם ובדרך חשבתי לעצמי,

אולי עדיף שכך זה הסתיים למזלי

ומיהרתי לחזור לסופר כי נזכרתי

שמרוב התרגשות כנראה התבלבלתי

ואת העודף מהקופאית לקחת שכחתי.