סיגריה

סיגריה.

עמדתי ליד עמוד  וחיכיתי

שמישהו  מוכר יעבור ואוכל לשנורר, סיגריה.

מה קורה עם האנשים היום, כאלה קרים ואדישים.

אישה מתקרבת, חצאית צרה, חולצה שקופה,

אישה יפיפייה.

בחיוך הכי יפה שלי אני שואל אותה,

גברת, יש לך סיגריה בשבילי?

והיא, מחמיצה פנים,  

ממהרת ומתרחקת ואפילו מקללת.

מקללת! אישה טיפשה.

לא נורא, אני מנחם עצמי,

לא נורא, זה רק הריח המסריח שלי,

לא הוודקה או הוויסקי, ובכלל, היא לא לטעמי.

אני מניח כתף על העמוד, אני לא שתוי,

זה העמוד שמתנדנד כמו דגל ברוח,

נהג טקסי עוצר ושואל, צריך אותי?

אני מסתכל עליו, הוא מסתכל עלי

אילו היה לי כסף לטקסי

כבר הייתי קונה סיגריה.