אגדת השיריון

הי ,

אני רוצה לשתף אתכם ב 2 שירים {מתוך מספר שירים}

שכתב דודי משה זהבי ז"ל אשר נהרג במלחמת יום הכיפורים

אגדת השריון

בחמישי ביוני שנת שישים ושבע
רבתה העמולה בפרברי באר שבע
רעש שרשראות שיריון וגם אבק דרכים
ואז אותם ראינו טורי פלדה דרוכים
עמדו הם שם בסך x-m וגם פטון
חובקים את קו הגבול במחסה בטון

ובצל מגינים לצידי השרשרת
עמדו הצוותות ואנשי הסיירת
ופיניהם יגיעיםעטורי הזקנים
השתלבו במחשך עם טורי טנקים
הם עמדו זוממים וליבם לא ינוע
ואז בה הפקודה לה חיכו "נוע נוע"

הם פרצו בצהרים דרך דיונות החול
ואמרו בליבם "השריון כל יכול"
המפקדים שוב עמדו חשופים בצריח
ועם בוקר נפלו בור לתפן ורפיח
צנטוריון שוב שעט במרחב של אין קץ
ובינו לקהיר רק הפרידה הסואץ

בסיני בירדן וברמת הגולן
שוב ביצע השריון את הלא יאומן
הוא הרס והשמיד
אך הביא רק תקווה
שביום מן הימים
עוד תשרור כאן אחווה
וכל זאת לא ניתן
על מגש וכפיים
בבניו הוא שלו כפל כפליים

{כתב : משה זהבי ז"ל בשנת 1973 }

רגע יפה בחיים / 5/5/1968

נישקתי אותה !
כן אלי נישקתי אותה !
מי היה מאמין בזאת
והיא ....היא לא התנגדה!
רק ברגע של שתיקה , של דממת ליל
ברגע של ניתוק מהעולם הרועש...
משהו ניצת בי
משהו ב...ע...ר    ו...י...ק...ד
....שפתיה....
אותם שפתיים קטנות... מסקרנות....
שמסמנות פה קטן,
כמעט ציור על פנים צחורים וחלקים
אותם שפתיים שעמדו כה קרוב...
ויחד עם זאת כה ר ח ו ק ....
אני נשקתי להן....
כן נישקתי אותם!

{כתב: משה זהבי ז"ל}

כל כך הייתי רוצה שילחינו את השיר, שישאר זיכרון ממנו , שאנשים יזכרו אותו......