~ מסעו של חצי אדם ~

היה היה חצי אדם, חי בעולם זמני

התחיל מסע הן רק למצוא ת'חצי השני

האושר לא רצוף הוא לא, העצב מרוקן

חיים ללא שלמות הוא חש, את הבדידות גם כן.

הו אלוהים אולי תאמר- היכן היא השלווה?

האם בכלי זהב אולי אמצא את התשובה

האם זו הנוחות זו שתיתן לי מנוחה

האם תחזיר את החיוך, את השפיות, את השמחה..

אותו אדם סגר כפתור- הלך לעבודה

קנה את כל החומר שיחליף את התמונה,

האושר לא בכסף הוא ולא במעמד

בסוף היום חוזר לריק, לבד בלי אף אחד.

עוד לא אמר נואש אדם, חיפש במקורות

למד הוא אמונה ורוח, שינן את התפילות

הרגיש הוא מתמלא אויר מכורח הנסיבות,

הוא לא עיוור זו רק תקופה, שבה קשה לראות.

על צוק עמד ליד הים החליט שאין מוצא

ביום אפור וסגרירי הרגיש אדם שהוא מיצה

פתאום נגשה זו האחת אשר הושיטה לו ת'יד

הישירה בו מבט ואז הבין בבת אחת:

זה החיפוש של התחושה, שלא נותן מנוח

כשאמיתית נותנת אור, היא ממלאת נותנת כוח

האהבה זו התשובה האמונה בכל הטוב

ההרגשה של העוצמה, של הקרבה ללא מכאוב.

אז האדם והאחת מכל גלים חזרו יחדיו

אולי לנצח או בכלל- אולי פשוט רק לעכשיו

אך המסע לתוך אמת אל ה-חצי המסוים

הסתיים בהבנה שכך בשניים זה מושלם.